מעל כחודש מתמודדת מדינת ישראל עם מגפת הקורונה על-ידי נקיטת צעדים חסרי תקדים, ואלו משליכים על הזכות הפרטיות. אנשי אקדמיה, טכנולוגיה, חברה, מידע ומשפט העוסקים בהגנת הפרטיות, מוחים על הדרתה של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מהדיונים על חקיקת החירום להתמודדות עם המגפה, במסגרת מכתב חריף ששלחו (22/04/2020)  לשר המשפטים, אמיר אוחנה, מ”מ מנכ”ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי, והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. במכתב הם מציינים כי ברור כי מדובר בזמנים מיוחדים ולא רגילים, אך גם אם תכלית חקיקת החירום ראויה, היא עדיין מכרסמת באופן קשה ועמוק בזכות לפרטיות.

בפתח המכתב מצוינים הצעדים הדרסטיים שקיבלה הממשלה, אשר פוגעים בפרטיותם של יחידים. ביניהם מתן האפשרות לשירות הביטחון הכללי לבצע מעקב אחר תנועתם של חולי קורונה; המשטרה מקבלת נתוני מיקום של חייבי בידוד ללא צו שיפוטי; מעסיקים צריכים לנטר ולאסוף באופן שוטף מידע בריאותי אודות עובדיהם ויתרה מכך, משרד הבריאות מעודד את המעסיקים לנטר גם את מי שבאים לרכוש בהם מוצרים או שירותים, וזאת לצורך קבלת “התו הסגול”. פעולות נוספות הפוגעות בפרטיות באות לידי ביטוי בהעברת מידע על אודות חולי קורונה וחייבי בידוד ממשרד הבריאות לרשויות המקומיות, שימוש ברחפנים על ידי המשטרה כדי לוודא שחייבי בידוד נמצאים במקומם ועוד.

הרשות להגנת הפרטיות פועלת מאז 2006 כיחידה במשרד המשפטים ובראשה עומד רשם מאגרי המידע. הרשות צברה ניסיון כגוף מיומן ומקצועי בהסדרת סוגיית הפרטיות בישראל. הרשות פועלת מאז ינואר 2019 ללא ראש קבוע, עם פרישת ראש הרשות הקודם והמנעות ממינוי מחליף, בשל שרשרת הבחירות שהייתה. לאחר הדרתה של הרשות ממעורבות של ממש בחקיקת החירום וגיבוש האיזון בין זכות הפרטיות לבין שלום הציבור ובריאותו, דעתם של אנשי האקדמיה היא שבזמן כזה משרד המשפטים צריך לערב ביתר שאת את הרשות בגיבושה של חקיקת החירום ויאפשר לה להביע עמדה עצמאית, שתישמע גם מחוץ לכותלי הממשלה. קולה של הזכות החוקתית לפרטיות חייבת להישמע בבירור, באופן זה גם תעודד המדינה את אמון הציבור בצעדיה. הרושם שנוצר וברור בשיח הציבורי, טוענים במכתב, הוא שיש כביכול בממשלה מי שמבקש להשתיק ולשתק את הרשות.

חומרה מיוחדת בעייני אנשי האקדמיה היא שהמצב שונה במדינות אחרות, ובאיחוד האירופי בפרט. שם מתקיים שיח מאוד ברור בדבר האיזון בין הפרטיות לבריאות הציבור. הרשויות המדינתיות והכלל-אירופאיות להגנת הפרטיות מביעות את דעתן ברבים, ומסייעות בפועל לגיבוש אמצעי התחקות דיגיטליים אחר חולי קורנה, תוך ניסיון להגן ככל הניתן בזכות הפרטיות. בישראל, עד כה לא הזמינו את נציגי הרשות לדיונים בכנסת הבוחנים את החקיקה, ולכן אמצעים כאלה לא ניתן לגבש בישראל כאשר קולה של הרשות מושתק ולא נשמע.

בנימה נוקשה אנשי האקדמיה מזהירים כי הממשלה שבוחרת להשתיק את הרשות בזמני חירום, עלולה לגלות שאין לרשות עוד מעמד לאחר שהקורונה תעבור מן העולם. הם קוראים לערב בדחיפות ובאופן מלא את הרשות להגנת הפרטיות בכל הדיונים וההחלטות בממשלה ובכנסת, המשליכים על הפרטיות בישראל.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.