בעקבות רצף האירועים שהחל ביום ה-7 לאוקטובר 2023, נפגשו ישראלים רבים עם השאלות הקשות: מה דינם של הנכסים הדיגיטליים של אהובינו שלא איתנו עוד? ומה בדבר כל שהיה חלק מזכותם לפרטיות בחיים, לאחר המוות? נייר עמדה חדש מאת ד"ר עו"ד דן חי, ראש חטיבת המחקר של המרכז הישראלי לחקר המידע מקבוצת DPI ישראל, מתאר את המצב הקיים ומציע תיקון לחוק הגנת הפרטיות כך שיכלול הגנה על פרטיותו של הנפטר.
על פי ד"ר חי, כיום החוק אינו מתייחס לזכות לפרטיות לאחר מותו של אדם, דבר המוביל למצבים בהם פרטים רגישים הקשורים לנפטר עלולים להיחשף בניגוד לרצונו ולפגוע בזכרו ובכבודו. המחוקק נדרש לאחרונה לסוגיה זו, בחקיקת חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד-2024. החוק קובע בין היתר כי ספקי שירות תוכן דיגיטלי יחויבו לקבוע כללים הנוגעים לטיפול ולגישה לתוכן דיגיטלי אישי לאחר פטירת משתמשים. נייר העמדה מבקש להתמודד עם סוגיה זו ולהבטיח כי גם לנפטרים תישמר הזכות לפרטיות במסגרת החוק, וזאת בהתאם למספר טענות חשובות שעלו בנייר העמדה. ההצעה, אם תאומץ, עשויה ליצור תקדים משמעותי במערכת החקיקה בישראל ולהבטיח את כבוד האדם גם מעבר לחייו.
המצב החוקי הקיים משאיר את פרטיותו של הנפטר ללא הגנה משפטית כלשהי, ובמקרים רבים פרטים אינטימיים שלו נחשפים או נמצאים בסכנת חשיפה. ד"ר חי מתייחס לשני אינטרסים מרכזיים בהגנה על פרטיותו וכבודו של נפטר, בעצם שתי דרכי התייחסות לסוגיה. הראשונה היא בפריזמה של קרובי הנפטר והפגיעה שהם יחוו עם גילוי כל הסודות והמידע האישי והרגיש ששמר הנפטר בחייו. הדרך שנייה מציבה את הנפטר עצמו במרכז, ומדגישה את רגשותיו בעודו בחיים לצד התחושה הקשה שעשויה ליצור ידיעה כי ביום הפטירה כל הסודות הכמוסים יתגלו ויהפכו לנחלת הכלל. ד"ר חי מדגיש כי במותו של אדם, עשויים להתפרסם פרטים אישיים שהוא עצמו ביקש לשמור חסויים, כמו מידע רפואי, פרטים הקשורים ליחסיו עם בני משפחתו, או סודות אישיים שרצה להגן עליהם בחייו. המצב הקיים מאפשר לחשוף פרטים כאלה ללא התחשבות ברגשותיהם של בני המשפחה הקרובים. מצב זה מצביע על חסר חמור בהסדרה החוקית, שכן זכותו של האדם לכבוד נמשכת גם לאחר מותו ויש לכבד את פרטיותו כחלק מהגנה זו.
ד"ר חי מציע לשנות את החוק כך שיכלול סעיפים שיעניקו לנפטרים את הזכות לפרטיות, בדגש על שמירת הסודות האישיים והמידע הפרטי שלהם. במסגרת התיקון המוצע, בני משפחה קרובים או נציג שהנפטר מינה בחייו יוכלו להגיש תובענה אזרחית במקרה של פגיעה בפרטיות הנפטר. התיקון מתייחס לאותם פרטים אישיים או סודות, שפרסומם עלול לפגוע בכבוד הנפטר וברגשות קרוביו, ויסייג מקרים בהם יש לאינטרס הציבורי חשיבות רבה. כך, זכויות כלכליות ורכושיות הקשורות לנפטר, כמו חשבונות בנק או רכוש פיזי, ימשיכו להיות מועברים ליורשים כחוק, אך אינטרסים פרטיים יישמרו חסויים ויכובדו.
החידוש הבולט בהצעה של ד"ר חי הוא השימוש במנגנון דומה לזה של צוואה, בו יוכל אדם לקבוע עוד בחייו את רצונו לגבי הפרטים שיישמרו חסויים לאחר מותו. בכך יוכל כל אדם להבטיח שהמידע הפרטי שלו יישמר ויכובד בהתאם להוראותיו המוקדמות, ולהימנע ממצבים בהם פרטים רגישים יתפרסמו לציבור בניגוד לרצונו. מדובר במנגנון מהפכני אשר משלב בין זכויות פרטיות לבין חופש הבחירה, ומאפשר לנפטר להביע את רצונו האישי ולוודא את כיבודו גם לאחר לכתו. נייר העמדה מדגיש כי מנגנון זה משתלב היטב עם ערכי כבוד האדם ומאפשר שמירה על זכויותיו האישיות, כך שלא ייחשפו סודות שלא נועדו להיחשף.
נייר העמדה של ד"ר חי מספק מענה לחסר עמוק בחוק הנוכחי בישראל. הוא מציע תיקון חוק שישלים את חוק הגנת הפרטיות, כך שיכלול סעיפים המגנים גם על פרטיותו של אדם לאחר מותו. אם יאומץ התיקון, הוא יספק כלים משפטיים ליורשים או לנציגי הנפטר לפעול במקרה של פגיעה בכבודו ופרטיותו. ההצעה נועדה לשמור על עקרון כבוד האדם כחלק בלתי נפרד מהחוק, ובכך לאפשר שמירה על ערכים מוסריים ומשפטיים בסיסיים במציאות החוקית של מדינת ישראל.
לקריאת נייר העמדה המלא באתר חטיבת המחקר של קבוצת DPI ישראל >>>>
