על שולחן הכנסת הונחה לאחרונה (2.2.2026) הצעת חוק איסור שימוש בבוטים להטעיית הציבור ולהטיית הליכים דמוקרטיים, התשפ"ו-2026, שיזם חבר הכנסת מיקי לוי. ההצעה גובשה על רקע ההבנה כי הדין הקיים אינו מעניק מענה מספק לתופעת השימוש הגובר באמצעים אוטומטיים להפצת מידע כוזב וליצירת מצג שווא של תמיכה ציבורית. מטרת החוק היא להגן על אמון הציבור במוסדות השלטון ועל טוהר ההליך הדמוקרטי מפני השפעה מלאכותית.
החידוש המסקרן בהצעה הוא הניסיון לעגן בחקיקה הגדרה משפטית רחבה ומפורטת למונח "בוט". ההגדרה המוצעת אינה מסתפקת בהתייחסות לחשבונות אוטומטיים ברשתות חברתיות, אלא כוללת שורה ארוכה של רכיבים טכנולוגיים – תוכנה, מערכת, אלגוריתם, חשבון או יישום – הפועלים באופן אוטומטי או חצי-אוטומטי וללא התערבות אנושית ישירה ומתמשכת. עוד מגדירה ההצעה את הבוט לפי ייעודו התפקודי: יצירה, הפצה, שכפול, ניהול או הגברה של תוכן או אינטראקציה באמצעים דיגיטליים. בכך מבקשת ההצעה לתפוס קשת רחבה של אמצעי פעולה דיגיטליים תחת מונח אחד, ולתת מענה משפטי למונח טכנולוגי רווח שעד כה לא זכה להסדרה חקיקתית מפורשת בדין הישראלי.
החוק מבקש להטיל מגבלות שקיפות מחמירות על "גורמים פוליטיים", ומחייב אותם לצרף גילוי נאות בסימון אחיד לכל פרסום הנעשה באמצעות בוט. יתרה מכך, בתקופה הרגישה של 90 הימים שלפני הבחירות וביום הבחירות עצמו, ייאסר לחלוטין על גורמים פוליטיים להשתמש בבוטים לצורכי תעמולה, אם השימוש בהם עשוי ליצור רושם מוטעה כי מדובר באדם המביע את דעתו העצמאית.
אכיפת החוק תופקד בידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, שיהיה מוסמך לקבוע את אופן הגילוי הנאות ולהפעיל סמכויות פיקוח. לצד ההסדרה המנהלית, ההצעה כוללת סנקציות פליליות משמעותיות: מפר הוראות החוק או מי שלא יקיים את חיוב ועדת הבחירות, יהיה צפוי לעונש של שישה חודשי מאסר או לקנס כספי.
לסיכום, הצעת החוק מסמנת מעבר מגישה של אי-התערבות לרגולציה פעילה של המרחב הדיגיטלי הפוליטי, מתוך שאיפה להבטיח שיח ציבורי הוגן וחופשי. באמצעות הגדרה טכנולוגית עדכנית ואיסורים ברורים, מבקש המחוקק למנוע מצב שבו טכנולוגיות אוטומטיות מעוותות את רצון הבוחר, ולחייב את השחקנים הפוליטיים לשקיפות מלאה מול האזרח.
