עולם האינטרנט מציב בפני גולשיו אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות לחיפוש מידע וביצוע פעולות, אשר קודם לכן היו כמעט בלתי ישימות. משכך, החופש החוצה גבולות יוצר לעיתים תחושה מדומה של יקום בו הכול מותר, נוכח זאת זכותו של אדם לפרטיות במקרים רבים נותרת זנוחה. התופעה הזו באה לידי ביטוי גם בהחלטות השונות של בתי המשפט, עת נתקלים בבקשות רבות להסרת שמות מהחלטות/ פסקי דין של בתי המשפט השונים.

בימינו הקשת שם במנוע חיפוש יכולה לגלות חיש מהר אירועים, או פסקי דין מן העבר, אשר יכולים להטיל דופי בכל אדם אשר היה מעורב בהם. לאחרונה (21.02.2013) השופט חנן מלצר במסגרת החלטה בבית המשפט העליון, לא נענה לבקשתו של בעל דין להסרת שמו של בהליך פלילי קודם בו היה מעורב. זאת למרות טענתו של המבקש כי חיפוש במנוע החיפוש “גוגל”, מפנה, בין היתר, להחלטה הכוללת לדידו, מידע ישן אודותיו שעצם פרסומו פוגע בו ובעיסוקו.  השופט מלצר קבע שם: “עקרון פומביות הדיון זכה בשיטת משפטנו למעמד חוקתי-על-חוקי, ונקבע לא אחת כי הוא מהווה מרכיב יסוד במשטר הדמוקרטי שלנו, התורם לתקינותו של ההליך המשפטי, לביצור אמון הציבור בבתי המשפט ולמימוש חופש הביטוי. מעקרון זה נגזרת גם הזכות לפרסם דברים שנאמרים בבית המשפט”.

בית המשפט פסק לבסוף שעצם הפגיעה בפרטיותו של בעל דין, בשמו הטוב או בפרנסתו, כתוצאה מפרסום החלטה שיפוטית, כלל לא די בה כשהיא לעצמה, כדי לגבור על עקרון פומביות הדיון. בנוסף אף הטיל ביקורת על הדין החל על בקשות מסוג זה וקרא לבחינה מחדש את השיקולים העומדים על כפות המאזניים בבקשות אלו, כאשר בעל דין מבקש להשאיר את עברו- בעבר. אך לאור עמדת הדין הקיים, בית המשפט החליט לבסוף להשאיר את שמו של המבקש שלא הראה סיבה מספקת בכדי למחוק את שמו.

נוכח התופעה המתוארת לעיל, לאחרונה אף מונתה וועדה על ידי שר המשפטים בראשות כב’ השופט בדימוס יצחק אנגלרד, אשר אמורה לבחון את סוגיית פרסום המידע אודות בעלי הדין בהליכים השונים. ניתן להניח כי הוועדה תבחן היטב את ההשלכות השונות של ההתקדמות הטכנולוגית, ואת ההגנה הנדרשת לפרטיותם של בעלי הדין ככלל.

העולה מההחלטה מהינה כי אם אדם נתקל בהחלטה פוגענית ו/או פסק דין אשר נושא/ת את שמו עומדות בפניו האפשרויות הבאות בכדי להביא למחיקת השם מהחלטה/ פסק דין ממאגרי החיפוש השונים:
א. ראשית עליו לנסות לבקש מהאתר עצמו שיסיר את שמו מההחלטה/פסק דין על ידי פנייה ישירה דרך האתר (לעיתים בתשלום סמלי), בחלק מהמקרים לא בטוח שבקשתו תענה בחיוב.
ב. באם כשלה הפעולה הראשונה. ובכדי לנסות להסיר את שמו בכל זאת עליו לפנות לאתר בבבקשה כתובה ומנוסחת על ידי עורך דין שמתמחה בתחום.

ראוי לציין שגם ניהול של הליך משפטי, מהווה אפשרות ראויה לטיפול בבעיה שכזאת, באם כל שאר המאמצים המתוארים לעיל עלו בתוהו. אך, חשוב לזכור שבכל פניה לבתי המשפט, יש להראות כי הזכות לפרטיות של המבקש נפגעת בצורה חמורה, זאת בכדי לגבור על עיקרון פומביות הדיון, אשר שורשיו טמונים עמוק בקרקע כפי שמתואר לעיל.

הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.