מחוזי ת"א: בוררת בקק"ל פעלה על-פי היתר של רשות מוסכמת ואין עילת תביעה בלשון הרע על המתנהל בפניה

בירור תלונה בפני גורם מוסמך בקק"ל נמצא על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב כפעולה של רשות מוסמכת ומכאן פעולה הנופלת בגדר סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע. בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה ערעור על פסק-דין של השלום ת"א בעניין. השופטת עינת רביד אישרה את הקביעה לפיה דברים שנאמרו בפני בוררת פנימית בחברה, דיתה פרוז'ינין, שפעלה בהתאם לנוהל לטיפול בתלונות עובדים בקק"ל, הינם דברים החוסים תחת סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע ולכן אין עילה להגשת תביעה בגינם.

בית המשפט המחוזי חזר על ההלכה שנקבעה בעליון עוד בפרשת פואד חיר לפיה גם פעולה בזדון ובחוסר תום לב אינה מספיקה כדי להשמיט את ההגנה המוחלטת שנקבעה בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, על שלל המצבים המפורטים בסעיפי המשנה שלו. מנגד נקבע כי יש לפרש את ההגנה המוקנית לרשות מוסמכת על פי סעיף 13(9) לחוק באופן דווקני ומצמצם ואין להרחיבה מעבר למתחייב על פי לשון החוק.

העניין נשוא התיק עסק בתלונות שהוגשו נגד משה דבוש, דירקטור בקק"ל (המערער והתובע בתביעה נשוא הערעור). לצורך ברור התלונות מינתה קק"ל, על פי נוהל הפנימי שלה, את השופטת הבוררת, דיתה פרוז'ינין. במסגרת תפקידה  דרשה הבוררת מהמשיב ניסן צ'אלניק, שהינו עובד בקק"ל, להתייצב בפניה לשם מסירת ידיעות או מסמכים. דבוש, טען כי המשיב מסר לבוררת דברי שקר, אשר נועדו להשחיר את פניו ולהציגו כעבריין אלים המתנהל בדרך אגרסיבית, מאיימת המגיעה כדי טרור. אמירות אלה בפני השופטת הבוררת מהוות, לטענתו בכתבי התביעה, הוצאת לשון הרע ופגיעה בשמו הטוב.

השופטת עינת רביד קבעה כי מסמכים שהוצגו בפני הבוררת הפנימית בקק"ל הוצגו על-פי היתר של רשות מוסמכת ומכאן עונים על הגדרת סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע. על בסיס קביעה זו דחתה השופטת על הסף את טענות המערער, וזאת בהינתן שסעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע קובע כי מקרה הנופל בגדרו לא יבסס עילה למשפט אזרחי, אפילו אם הוא אכן מהווה פרסום "לשון הרע", וגם אם היה כוזב ונעשה בזדון או חוסר תשומת לב.

מכאן קבעה השופטת רביד כי יש לדחות את הערעור בכל הנוגע לסוגיית הפרסום שנעשה בפני השופטת המבררת, וקבעה כי המערער ישלם למשיב את הוצאות הערעור בסך של 20,000 ₪. לקביעות השופטת רביד הצטרפו יתר חברי ההרכב, השופטים שאול שוחט ונפתלי שילה.

עא (ת"א) 76468-01-19

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

התקנות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי – תחולה גם על מאגר מעורב

שנת 2025 תהיה שנה עתירת שינויים בדיני הפרטיות של ישראל. השינוי העיקרי שייכנס לתוקפו באוגוסט הוא העדכון המקיף לחוק הגנת הפרטיות, עליו ניתן לקרוא בהרחבה ...

מערך הסייבר הלאומי – נטילת טביעת אצבע לזיהוי נפגעים וחללים בעקבות ה-7 לאוקטובר

דו"ח חדש שפורסם על ידי היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ממליץ על שימוש בטביעות אצבע לצורך זיהוי פצועים וחללים באירועי רב נפגעים. לפי ההמלצה ...

מי ישמור על הסודות שלנו לאחר המוות? הצעה לתיקון לחוק הגנת הפרטיות

בעקבות רצף האירועים שהחל ביום ה-7 לאוקטובר 2023, נפגשו ישראלים רבים עם השאלות הקשות: מה דינם של הנכסים הדיגיטליים של אהובינו שלא איתנו עוד? ומה ...

הרשות להגנת הפרטיות חושפת: ליקויים חמורים בקרב מגזר בתי החולים

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.9.24) דוח פיקוח רוחב שערכה ב-28 בתי חולים בישראל, הכוללים גם מרכזים לטיפול יום ובתי חולים פרטיים. בשנים האחרונות, חלה ...
דילוג לתוכן