תזכיר חוק שפורסם לאחרונה (04.08.2015) מגבש הצעה לשנות מן היסוד את תפיסת איסוף המידע והשימוש בו בכל הקשור לשירות נתוני אשראי, שירות הניתן לבנקים וגורמים שונים מקום בו הם מקבלים פניה לקבלת אשראי ודברים נוספים הקשורים בהתחייבויות כספיות. השינוי המוצע מציע לכלול במאגר, הכולל היום מידע שלילי בלבד, גם מידע חיובי על יכולתם הכספית של היחידים והעסקים הקטנים.
בתאריך ה- 26 באוגוסט 2014 מונתה וועדה על ידי ראש הממשלה ושרת המשפטים דאז, ציפי לבני, לשיפור המערכת הקיימת לשיתוף בנתוני אשראי. מטרת הוועדה הייתה להמליץ על שורה של צעדים לשיפור השיתוף בנתוני אשראי במשק, לשם הגברת התחרות, הגדלת הנגישות לאשראי וצמצום האפלים בתחום זה. הצעת חוק שירות נתוני אשראי (הקמת מערכת לשיתוף בנתוני אשראי והממונה על המערכת) באה כצעדי המשך להמלצות הוועדה.
הצעת החוק העומדת לפרק תחיל מספר שינויים כפי שראתה הוועדה לנכון לאור המצב השורר כיום במשק האשראי. יוקם מאגר מרכזי חדש, שיוחזק בבעלותו של בנק ישראל, כלל המידע מהגופים השונים יוזרם לאותו מאגר מרכזי, שהגישה אליו תותר לבעלי רישיון שירות נתוני אשראי לשם מסירת דו"ח אשראי וכן לבנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו. מודל זה נמצא עדיף מבחינת שיקולי תחרות, ישימות והיבטי פרטיות ואבטחת מידע.
עוד מוצע, שבנק ישראל ימנה ממונה על המאגר שיהיה אחראי הן על המאגר של הבנק עצמו והן על המאגרים שבידיים פרטיות. יינתנו לו סמכויות רגולטוריות להסדרת פעילותם של המאגרים ושל נותני המידע, ואף להטיל עיצומים כספיים במקרים שנקבעו בחוק.
השינוי המהותי ביותר יבוא לידי ביטוי באופי המידע שייאסף במאגר המרכזי למול המידע שקיים היום בדו"ח האשראי. כיום נאספים נתוני האשראי על יחידים בידי חברות פרטיות והם כוללים רק נתונים שליליים אודותיהם. הוועדה הגיעה למסקנה, כי מידע זה אינו מספיק כדי להרחיב את התחרות בשוק האשראי, במיוחד בתחום משקי הבית והעסקים הקטנים, ולכן המליצה לשנות מן היסוד את תפיסת איסוף המידע והשימוש בו. השינוי המוצע מציע לכלול במאגר גם מידע חיובי על יכולתם הכספית של היחידים והעסקים הקטנים.
מקורות המידע של המאגרים הנוכחיים הם בעיקר הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, בתי המשפט, לשכות ההוצאה לפועל, בנק ישראל וכונס הנכסים הרשמי. על-פי ההצעה, גם חברת החשמל ותאגידי המים יחויבו להעביר מידע למאגר החדש, וזאת על מנת שיוכלו לתת אינדיקציה ליכולתם של המשלמים לעמוד בתשלומים.
לגבי שמירת הפרטיות מציע משרד המשפטים, כי ברירת המחדל תהיה שהמידע החיובי יישמר במאגר אלא אם ציין מפורשות הלקוח שלא לאסוף עליו מידע. הגוף הממונה, ככל הנראה בנק ישראל, יודיע ללקוח על זכותו להתנגד כאשר יתחיל להיאסף המידע עליו. אולם אם התקבל מידע לפיו הלקוח אינו עומד בצורה מובהקת בהתחייבויותיו, ואז יחל מאותו מועד להיאסף כל המידע. לקוח גם יוכל לבקש שלא יימסר מידע עליו. יצוין, כי ההנחה היא שרוב הלקוחות יאשרו את איסוף המידע ומסירתו, כדי להקל עליהם לקבל אשראי. לקוח יוכל לקבל את המידע הקיים עליו במאגר, ומיופה כוח מטעמו יוכל גם הוא לקבלו ולייעץ לו על הדרך המשתלמת ביותר עבורו לקבל אשראי. מוצע לקבוע, כי בעל רישיון שירות נתוני אשראי יהיה רשאי למסור דוח אשראי לנותן אשראי בתנאי שהוא קיבל את הסכמת הלקוח למסירת דוח אשראי אודותיו ובכפוף לעיקרון ההדדיות, קרי, בתנאי שנותן האשראי מוסר מידע למאגר. מסירת המלצה בדבר פריסת תשלומים ללקוח ספציפי, לא תצריך את הסכמת הלקוח ולא תחויב בהדדיות.
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לקריאת תזכיר החוק המלא לחץ כאן.
