לא כל דעה לגיטימית תחשב ככזו אשר תזכה בהגנה על-פי חוק איסור לשון הרע ובמיוחד לא תינתן הגנה, כאשר הבלוגים משמשים בסיס להשתלחות במבוקרים, לכאורה. כך עולה מבפסק דין שהתקבל לאחרונה (22.2.2015) בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו, במסגרתו התקבלה תביעתם של חברת סיטינט בע"מ, מפעילת אתר חדשות הספורט הפופולארי "ONE" והגב’ אופירה אסייג העורכת אותו, אשר הוגשה נגד שלמה מן, רביב שכטר ועודד קרמר, בגין לשון הרע שהוציאו האחרונים על הראשונים, כמובנה בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965. בפסק דינה ציינה השופטת רונית פינצ’וק אלט כי קיימים שיקולים כבדי משקל המצדיקים את צמצמום האיסור על לשון הרע בכל הנוגע לפרסומים העוסקים באנשי ציבור, אולם הדגישה כי אין בכך כדי להפקיר את זכותם לשם טוב.
הנתבעים, אנשי תקשורת חובבי ספורט, הפעילו יומן רשת (’בלוג’) שעסק בביקורת על עיתונאות ספורט, מחודש מרץ 2007 ועד למרץ 2008. לטענת התובעות, בלוג זה שימש כר לפרסומים פרי עטם של הנתבעים, שהציגו את אתר ONE והעומדים בראשו כגופים כושלים, שאמינותם המקצועית מוטלת בספק.
לדברי התובעות, הנתבעים ניצלו את הבלוג ככסות "עיתונאית" לביצוע העוולות, אולם הלכה למעשה, נועד להוות במה להשתלחות בתובעות, מבלי שהנתבעים יאלצו לשאת באחריות למעשיהם. התובעות אף הביאו דוגמאות ל-15 אמירות שהיוו לטענתן לשון הרע, כגון: "אתר אשפת הריכולים" ו-"אתר ספורט שניזון מריכולים, משמועות, מחצאי שמועות והדלפות". בין היתר הובאו אף אמירות שהופנו ישירות כלפי הגב’ אסייג, וביניהן: "אשת הסיליקון" ו-"חפיפניקיות ועוד גל אשפה מתוצרת האתר בניהולה של גברת התוכן. להקיא".
מנגד הנתבעים טענו כי בפרסומים נשוא התביעה אין משום הוצאת לשון הרע, ובין כה וכה עומדות לימינם הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב. כך לטענתם, האמירות שיוחסו להם לא חורגות מגדרי הבעת דעה וביקורת לגיטימית, אף שנעשית בצורה הומוריסטית.
בהכרעתה, השופטת פינצ’וק קבעה כי בפרסומים נשוא התביעה אכן היה כדי להשפיל ולפגוע בתובעות. כמו כן הוסיפה וציינה כי לנתבעים לא תעמוד כל הגנה בגין מעשיהם, שהרי לא זו בלבד שהפרסומים בבלוג היו משפילים ופוגעניים באופיים, אלא שמטרתם אכן הייתה לפגוע בתובעות ובעיסוקן בתחום הספורט ולהזיק לאמינותן וליושרתן העיתונאית.
בנוסף דחתה השופטת את טענת הנתבעים לפיה היה על התובעות להשתמש במנגנון התגוביות (’טוקבקים’) כדי להילחם בפרסומים המכפישים. לדבריה, השימוש בטוקבקים ככלי להתמודדות עם לשון הרע מתאפשר כאשר המדובר בתיקון עובדה מסוימת, אולם במצב דברים בו מדובר בהשתלחות כללית ומשמיצה, אין כל ערך לכתיבת תגובה שכן הדבר אך מלבה את אש הפרסום ביתר שאת. בגין האמור לעיל הטילה השופטת על הנתבעים לשלם פיצוי בסך של 105,000 שקלים לזכותן של התובעות.
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לעיון בפסק הדין המלא לחץ כאן
