לשון הרע בפרסום כתב טענות: פסיקה תקדימית של המחוזי שהחזירה את התיק לשלום נענתה בפיצוי מגוחך

השופטת מירב קלמפנר נבון, מבית משפט השלום בחיפה, אינה אוהבת, ככל הנראה, שבית  המשפט המחוזי בחיפה מתערב בפסיקותיה. אחרת קשה להסביר איך תיק שלה, שהוחזר מהמחוזי עם ביטול פסק-דינה תוך הפיכה מוחלטת של ההחלטה שלה, נענה בפיצוי עלוב של אלף ₪ בלבד.

התיק המדובר עניינו בפסיקת המחוזי לפיה תוצאת חיפוש ב-google  המציגה כתב טענות כשלעצמו מהווה פרסום לשון הרע. התיק הפך בכך את קביעת השלום והחזיר אליו את התיק לפסיקת הפיצויים. השלום, במענה, פסק פיצוי מגוחך של אלף ₪ (12.11.20). פסיקה שללא ספק ראויה עיון של חוזר של המחוזי. בקובעה כך נימקה השופטת המכובדת כי יש לאזן בין הזכות לשם טוב, לפרטיות ולחופש הביטוי ולשקול בקביעת הפיצויים את התנהלות הצדדים, התנהלות שזכתה לביקורת על-ידה בפסק-הדין נשוא הערעור, ביקורת שנדחתה על-ידי המחוזי.

 התביעה הוגשה בגין לשון הרע, לאחר שכתב טענות בעניינם של התובעים התפרסם ככתבה באתר אינטרנט של הנתבע. מחד, הכתבה בשלמותה לא הייתה זמינה לציבור הרחב אלא למינויים בלבד, ומאידך תוצאת החיפוש שהתקבלה במנוע החיפוש Google  הציגה כתב טענות מסוים, המכיל טענות כלפי התובעים. בית המשפט המחוזי קבע כי תוצאת החיפוש אשר פורסמה באתר, המציגה את כתב הטענות לבדו ללא כתבי הטענות האחרים או פסק-הדין, כשלעצמה מהווה פרסום לשון הרע ואינה חוסה תחת הפטור בסעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע, בגין פרסום שהינו דין וחשבון "נכון והוגן". לנוכח קביעה זו, השיב את התובענה לבית משפט השלום לדון בסעדים אשר התבקשו.

השופטת מירב קלמפנר נבון קבעה באשר לדרישה בתביעה להתנצלות, כי חוק איסור לשון רע אינו מעניק את  הסמכות לבית משפט להורות על פרסום התנצלות, ומשאין זו לשונו הברורה של החוק ומשלא נקבע הלכה בעניין זה, התביעה נדחתה בכל הנוגע לרכיב פרסום ההתנצלות. באשר לפיצויים ללא הוכחת נזק, לא הוכחה בפני כבוד השופטת כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע. כמו כן, קבעה יש לאזן נכונה בין הערכים המתנגשים בעניינו: הזכות לשם טוב, לפרטיות ולחופש הביטוי. במערך השיקולים השופטת בחנה את חומרת הפגיעה והיקפה, תפוצת הפרסום והתנהגות הצדדים. השופטת שקלה את ההתנהלות הקודמת בין הצדדים, שבמסגרתה נעתר הנתבע לבקשת התובעים לשינוי כותרת הכתבה, לאי יכולתו של הנתבע להשפיע על האלגוריתם של Google , אי שיתוף פעולה של התובעים בכך שלא שלחו לנתבע מסמכים נוספים להצגת התמונה בשלמותה, אשר השפיע על יכולותו שלGoogle  לשאוב נתונים מהאתר ועוד.

לבסוף, השופטת פסקה פיצוי לתובעים, ללא הוכחת נזק בסך 1,000 ₪ , המשקף לדעתה נכונה את התנהגות הצדדים, סוג המסמך והדברים אשר פורסמו ואלו מאזנים בין הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות, והזכות לחופש הביטוי. ספק אם קביעה זו תעמוד, אילו יערערו שוב התובעים למחוזי בחיפה.

תא (חי') 36784-07-18

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

אחריות דירקטוריון להגנת הסייבר: הרשות להגנת הפרטיות מנחה

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (12.09.2024) הנחייה (מס' 1/2024) המגדירה את תפקיד הדירקטוריון בפיקוח ובאחריות על אירועי סייבר וכחלק מכך פיקוח על אופן השימוש במידע ...

חברת ביוטכנולוגיה ענקית – תשלם 4.5 מיליון דולר לשלוש מדינות בארה"ב בגין אירוע אבטחת מידע

שלוש מדינות בארה"ב הודיעו על תשלום של 4.5 מיליון דולר מחברת Enzo Biochem Inc. – חברת ביוטכנולוגיה (להלן "החברה") שספגה מתקפת כופר באפריל 2023 בשל ...

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות – המדריך

היסטוריה בעולם הפרטיות הישראלי. הכנסת אישרה לאחרונה את תיקון מס' 13, לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (05.08.2024) להלן "התיקון לחוק" ו-"החוק", בהתאמה) (אשר נספר בכנסת עקב ...

אושר תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מליאת הכנסת אישרה (05.08.24) בקריאה שניה ושלישית את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. התיקון התקבל לאחר שוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת הקדישה לו ...
דילוג לתוכן