פרסום תצלום או סרט של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום מהווה הטרדה מינית. כך נקבע, ובצדק, במסגרת תיקון מס’ 10 (2014) לחוק מניעת הטרדה מינית, תשנ”ח- 1998, תיקון שיצר עברה מקבילה לזו שהייתה קיימת כבר אז בחוק הגנת הפרטיות ועסקה בפרסום צילום שמבזה ומשפיל את המצולמים בו.

התופעה המכוערת, הבזויה והשפלה של הפצת סרטונים אינטימיים, למרבה הצער, אינה מפחיתה מתדירותה. נהפוך הוא. בין אם מדובר בפריצה למכשיר נייד של מפורסם, נקמה בבן/בת זוג לשעבר או ‘סתם’ מעשה מרושע וחסר אחריות של בני נוער אשר עלול למוטט לגמרי נערה או נער, הרי שהווירליות אליה התרגלנו והקלות בה ניתן להפיץ סרטונים מיניים דורשת נקיטת צעדים דרמטיים למיגור הרעה החולה.

כך בדיוק פעלה כב’ השופטת ביטון-פרלה מבית משפט השלום בקריות, כשגזרה עונש תקדימי של 31 חודשי מאסר בפועל על הנאשם, אורן עזריאל, אשר הפעיל קבוצת טלגרם ששימשה להפצת תכנים מיניים של נשים ישראליות, רבות מהן קטינות.

בית המשפט אף הטיל על הנאשם פיצויים משמעותיים ובנוסף הטיל על אחיו, שסייע לו במעשים הפסולים, 9 חודשי עבודות שירות.

העונש שלעיל נקבע במסגרת הסדר טיעון ולאחר שנלקחה בחשבון הודאת הנאשמים.

הפרקליטות טוענת כי גזר הדין הוא שלב בדרך לצמצום התופעה הבזויה של הפצת תכנים מיניים. לנו, נותר רק לקוות שמסקנה זו תתברר כנכונה, וכי הזכות לפרטיות תזכה להגנה לה היא ראויה.

לקישור לפרסום הפרקליט וקטע מפסק הדין:

https://www.facebook.com/praklitut.gov.il/photos/a.304232963763878/706377316882772/?type=3&theater