13 ביולי 2024 6:29

הוועדה הציבורית לבחינת שאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי-דין ובהחלטות של בתי המשפט ולעיון בתיקי בתי המשפט, ברשות שופט בית המשפט העליון (בדימוס) יצחק אנגלרד, הגישה לאחרונה (09.05.2023) את המלצותיה לשר המשפטים. ממצאי הוועדה מכונסים בדו״ח המונה את המלצותיה ומסקנותיה של הוועדה, בכל הנוגע למדיניות המומלצת לחשיפת פרטים מזהים בפסקי דין ובהחלטות שיפוטיות.

דוח הוועדה הוגש לאחר עיכובים רבים, שנבעו כתוצאה מסיבות שונות, כמו למשל השינויים שנעשו ביכולות הטכנולוגיות במהלך תקופת עבודתה של הוועדה, מורכבות הנושא והצורך לקבל תמונה מקיפה ומגוונת לגביו, והעובדה שבמשך שלוש שנים נבצר מהוועדה להתכנס, בהיעדר תקציב למימון פעילותה בשל מערכות הבחירות התכופות והעדר תקציב מדינה.

ככלל, מרבית חברי הוועדה סברו שיש להמליץ על שינוי אופן פרסום פסקי הדין, כך שיושמטו פרטים מזהים בפרסום החלטות שיפוטיות. דעת הרוב התמקדה בקריטריונים הבאים: סוג ההליך; מיהות הצדדים; ודרך הפרסום, וסברה כי הסדרת אופן פרסום ההחלטות השיפוטיות, עשויה להוביל לחוסר איזון באופן המיטיב עם הזכות לפרטיות בצורה שאינה פרופורציונלית.

דעת הרוב סברה כי הגשמת עיקרון פומביות הדיון עשויה להתגשם גם בהיעדר פרסום פרטי הצדדים, בשונה מהמצב הקיים. ההמלצה היא שברירת המחדל תהיה שלא לפרסם את פרטי הצדדים, שכן לדעת רוב חברי הוועדה ניתן להגשים את המימד המרכזי בעיקרון פומביות הדיון באמצעות דיון בדלתיים סגורות ובפרסום פסקי דין, גם מבלי לפרסם את שמות הצדדים, ומבלי להידרש בצו איסור פרסום. זאת למעט מקרים בהם פרסום שמות הצדדים אכן יביא להעדפה בלתי מאוזנת לצד עיקרון פומביות הדיון, כמו למשל בתובענות ייצוגיות.

נושא ההסדרים החדשים הביא עימו מחלוקת בין חברי הוועדה, והציג דעות מכאן ומכאן.

דעת הרוב סברה שאין מקום לקביעת הוראות איסור פרסום למקרים נוספים, מאחר ופעולה זו תביא לחוסר איזון המעניק יתרון לא מידתי לטובת הזכות לפרטיות על פני עיקרון פומביות הדיון.

מנגד, על פי דעת המיעוט של עו״ד דן חי, מציג לשכת עורכי-הדין בוועדה, היה מקום לשינוי חקיקה, שיוביל לתוצאה בה הזכות לפרטיות עדיפה באופן המחמיר את ברירת המחדל שסברו בדעת הרוב.

עמדתו של עו״ד דן חי מלמדת כיצד שלושת המישורים המרכזיים בחקיקה, קרי הוראות חוק פרטניות האוסרות על חשיפת שמות מתדיינים; סמכות בתי משפט לאסור פרסום מחמת פגיעה בפרטיות, מכוח סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט; וקיום דיון בדלתיים סגורות, מכוח החוק או מכוח שיקול דעת בתי המשפט, נותנים עדיפות ברורה לעיקרון פומביות הדיון על פני הזכות לפרטיות.

דעת המיעוט של עו״ד דן חי מציגה כיצד ניסיונות האיזון של המחוקק לוקות בחסר, שכן יש להפוך את הקערה ולהעדיף את הזכות לפרטיות, זאת בין היתר נוכח הפערים העצומים שבין הוראות החוק לבין האצת הטכנולוגיה שמביאה לפוטנציאל הפגיעה בפרטיות. הצעתו של עו״ד דן חי מבקשת לערוך תיקון לסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, במטרה ליתן לזכות לפרטיות את זכות הבכורה, כפי שמתבקש כדי להגיע לאיזון הראוי בין הזכות לפרטיות לבין עיקרון פומביות הדיון.

סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט מאפשר בנוסחו הנוכחי, ברוב המקרים, לבקש חסיון פסק-דין או החלטות בית משפט רק במקרה של "פגיעה חמורה" בזכות לפרטיות. במרכז הצעתו של עו"ד חי מוצע למחוק את המילה "חמורה" מהסעיף, כך שבגין כל פגיעה בפרטיות יתאפשר לבקש חסיון.

 

לזרקור המלא:

זרקור: דו"ח וועדת אנגלרד בשאלת פרסום פסקי-דין והחלטות במ"ש

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות: סמכות מתן צו הפסקת עיבוד מידע וצו מחיקת מאגר אושרה בוועדת חוקה

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מתקדמת לקראת סיום הכנת תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות לקריאה שנייה ושלישית. ביום ראשון האחרון (23.06.24) התקיים בוועדת החוקה ...

יצוא תוכנות סייבר – האם ייצוא ביטחוני? מדריך

מאת עו"ד גבריאל לבטון חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 ("החוק") קובע כי יצואן בטחוני הוא כל מי שעוסק בשיווק ו/או יצוא של ציוד בטחוני, ידע ...

מערך הסייבר והרשות להגנת הפרטיות: מתקפות סייבר בישראל עולות לנו ביוקר

דו"ח חדש של מערך הסייבר הלאומי (מאי 2024) מעריך, שהעלות הכלכלית המצטברת למשק הישראלי מנזקי מתקפות סייבר עומדת על לפחות 12 מיליארד ₪ בשנה. אומדן ...

מסתמנת החלת חובה בחוק למינוי ממונה פרטיות בארגון

חובה למנוי ממונה הגנה על הפרטיות תחול גם בישראל. כך עולה מדיון שקיימה לאחרונה (05.06.2024) ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, במסגרת הדיונים על תיקון ...
דילוג לתוכן