המקרה (ת"צ 1528-04-23 מתן רוזנצויג נחום נ' Open AI, L.L.C) עוסק בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברה המפתחת כלי בינה מלאכותית. החברה מספקת תוכנה מסוג "צ'אט בוט" (Chat GPT), בה עושים שימוש גם אזרחים ותושבי ישראל, לרבות קטינים מתחת לגיל 13 אשר נדרשים להסכמת הוריהם לשימוש בתוכנה. המבקשים טוענים כי החברה ביצעה פגיעה בפרטיות, הפרת חוזה והפרת חובת אמון. במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, נדונה שאלת תקפותה של תניית ברירת הדין שנקבעה בתנאי השימוש של התוכנה.
בית המשפט דן בתוקפה של תניית ברירת הדין שנקבעה בתנאי השימוש. בין היתר, העלה בית המשפט את הטענה כי מדובר בתניה מקפחת במסגרת חוזה אחיד, על כן יש לבטלה ולהחיל את הדין הישראלי. החברה טענה כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה, והסבירה כי היא אינה תאגיד גלובלי הפועל בישראל, ולכן יש לאכוף את תניית ברירת הדין. טענה זו נשענת על הלכת בן חמו, לפיה התניה על החלת הדין הישראלי מצד תאגידים גלובליים המקיימים פעילות עסקית בישראל הם בבחינת תניה מקפחת.
בית המשפט דחה את טענות החברה, והדגיש כי מדובר בחברה שהיא מונופול בתחום הבינה המלאכותית, בעלת הכנסות ושווי עצומים. עוד קבע בית המשפט, כי היקף השימוש בתוכנה גבוה בעשרות אחוזים מזה של כל כלי דומה אחר. כמו כן, בית המשפט הוסיף וציין כי הנימוקים לדחיית הכפירה בסמכות מקבלים משנה תוקף, נוכח העובדה כי השירות שהחברה מספקת זמין לצרכנים הישראלים, מהם היא גובה תשלום, והוא מוצע בשפה העברית.
בית המשפט קבע כי ככל שתאגיד גלובלי מספק את שירותיו לקהל הישראלי, גם אם לא באופן ישיר, עשויה לקום לצרכן הישראלי ציפייה לגיטימית כי המידע שיקבל וההתקשרות עמו ייעשו בהתאם לדין הישראלי. עוד קבע בית המשפט, כי תחולת הדין הישראלי מוצדקת גם לצורך הבטחת הסדר הציבורי, על ידי מתן הגנה המשפטית לישראלים אשר שגופים זרים מבקשים להתקשר עימם בהסכמים. למרות שמדובר בשאלה מורכבת ותקדימית, בית המשפט פסק כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בהליך.
בית המשפט נדרש להכריע האם תניית ברירת הדין, שמחילה את הדין בקליפורניה, מהווה תנאי מקפח לפי חוק הגנת הצרכן, וכן אם קיימת עילת תביעה מוצדקת שתצדיק את סמכותו השיפוטית. בדיון, שהושפע גם מהחלטות קודמות כגון פסקי-דין "בן חמו" ו"אגודה", התמקד בית המשפט בשאלה האם יש להחיל את הדין הישראלי במקרה זה. בית המשפט קבע כי תניית ברירת הדין עשויה להיות מקפחת במקרה של תאגידים גלובליים הפועלים בישראל ומשרתים צרכנים. לאחר שנשקלו השיקולים הקשורים לפעילות הגלובלית של החברה בישראל, להיקף השימוש בשירותים והזמינות של השירות לצרכנים ישראליים, הוחלט כי בית המשפט הישראלי הוא פורום נאות לדון בהליך. עם זאת, סוגיית הדין החל נשארה ללא הכרעה. בית המשפט פסק הוצאות לזכות המבקשת על סך 15,000 ₪.
