מאת עו"ד גבריאל לבטון
חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 ("החוק") קובע כי יצואן בטחוני הוא כל מי שעוסק בשיווק ו/או יצוא של ציוד בטחוני, ידע בטחוני או מתן שירות בטחוני.
ישנם יצואנים שכלל לא מודעים לעובדה שהם מייצאים מוצרים המוגדרים כביטחוניים וככאלו הם כפופים לחובת פיקוח ולדרישות רגולטוריות נוספות. כתוצאה מחוסר הידיעה של היצואנים הם עלולים לחשוף את עצמם לסנקציות פליליות: שלוש שנות מאסר או קנס, ובנסיבות מחמירות אף לחמש שנות מאסר או קנס מוגדל עד 10 מיליון ש"ח.נוסף לזאת, לחשוף נושא משרה בתאגיד לסנקציות פליליות, סיכון פגיעה ביצוא מצידו של הקונה בחו"ל, פגיעה במוניטין ועוד.
משכך, ישנה חשיבות רבה בבחינת המוצר שאותו מעוניינים לשווק ולייצא. ככל שמדובר במוצר הנכלל הרשימות הפיקוח השונות, אזי שהיצואן הינו יצואן ביטחוני, דבר הכרוך במשמעויות כבדות משקל, כגון: רישום במרשם היצואנים במשרד הביטחון תחת האגף לפיקח יצוא ביטחוני; דרישת קבלת רישיון לשיווק, ולאחר מכן, נדרש לקבל רישיון ליצוא; החתמת משתמש הקצה (הרוכש) בהצהרת משתמש סופי שנוסחה מוגדרת, ועוד.
כיצד על יצואן לדעת האם המוצר שהוא מייצא דורש פיקוח?
ייצוא של ציוד ביטחוני מוגדר בחוק כ-"ציוד לחימה וציוד דו-שימושי מפוקח". החוק מגדיר ציוד דו שימושי מפוקח ככזה הכלול ברשימת טובין וטכנולוגיות דו-שימושיים שנקבעה בידי הסדר ואסנאר, הסדר שמטרתו להנחיל מדיניות פיקוח על תנועה וייצוא של נשק קונבנציונלי (להלן "ההסדר").
למעשה, ציוד דו-שימושי הוא ציוד וחומרים שנועדו מעיקרם לשימוש אזרחי, אלא שהציוד עשוי להתאים גם לשימושים ביטחוניים מסוכנים. כך למשל, לא מעט מוצרי סייבר עלולים להיחשב כמוצרים דו שימושיים. הפיקוח נדרש נוכח פוטנציאל הנזק שעשוי להיגרם כתוצאה מהגעת ציוד טכנולוגי שכזה לידיים הלא נכונות (משטרים "בעיתיים", ארגוני טרור וכיו"ב).
מוצרי הצפנה
להבדיל ממוצרים דו שימושיים המוסדרים בחוק, ישנם מוצרים דו שימושיים שהמסגרת החוקית החלה לגביהם הינה שונה, כגון מוצרי הצפנה אשר כפופים למשטרי הפיקוח הבינ״ל. משרד הביטחון הכיר בהצפנה מסחרית כטכנולוגיה דו-שימושית. החשש הוא שאמצעי ההצפנה יגיעו לגורמים עוינים על מנת להעביר מידע, תוך צמצום יכולתה של ישראל לפענח את ההצפנה. על כן מדינת ישראל מסדירה את העיסוק באמצעי הצפנה באמצעות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה) התשל"ה 1974.
מי מפקח על יצוא ציוד דו-שימוש?
בחוק נקבע כי כאשר יצואן מעוניין לייצא טובין דו-שימושיים, עליו האחריות לבחון את השימוש הסופי שייעשה בטובין: ככל שהשימוש הסופי הינו שימוש בטחוני (למשל, אם הטובין נמכרים לגוף בטחוני כגון כוחות בטחון של מדינה), אזי שהפיקוח הוא בסמכות משרד הביטחון.
לעומת זאת, אם השימוש הסופי הינו שימוש אזרחי, הטובין יהיו בפיקוח משרד הכלכלה אשר נחשב כפיקוח מקל יותר
כיצד אדע האם המוצר שלי דורש פיקוח?
מעבר ליצוא של מוצרים ביטחוניים מובהקים כמו טילים ונשק קונבנציונאלי, החוק והצווים שצוינו לעיל אימצו הסדר מיוחד אשר מונה רשימה הבנויה מ-9 קטגוריות ותתי קטגוריות המאפיינים מוצרי טכנולוגיה. ככל שמוצר נכנס תחת גדרי המאפיינים כאמור, סופו להיחשב כציוד דו-שימושי הדורש פיקוח. תשע הקטגוריות הינם כדלקמן: (1) חומרים מתקדמים; (2) עיבוד חומרים; (3) אלקטרוניקה; (4) מחשבים; (5) טלקומוניקציה; (6) ביטחון מידע; (7) חיישנים ולייזרים; (8) ניווט ואוויוניקה (מערכות מחשבים בכלי טיס); (9) ציוד ימי והנעה. קל להתרשם כי מדובר בטובין שיכולים להיות בעלי אופי אזרחי, וכן בעלי אופי בטחוני.
יודגש שוב שהיצואן אחראי לבחון היטב אם המוצר שהוא מעוניין לייצא נכנס תחת גדרי ההסדר ובכך דורש הליך רישוי ופיקוח או לאו.
משרדנו מעניק שירות בתחום בשני אופנים:
- חוות דעת – צוות המשרד יחווה דעתו ביחס לשאלה 'האם המוצר דורש פיקוח', קרי, האם מדובר במוצר הכפוף לפיקוח ואף יגיש למשרד הביטחון חוות דעת זו כפי שממליץ משהב"ט בהליך הגשת הבקשה ליצוא. הבחינה תיעשה על ידי צוות משפטי וטכנולוגי מנוסה.
- ליווי רגולטורי – ככל שמדובר במוצר הדורש פיקוח, נוכח היותו מוצר דו-שימושי (ביטחוני), צוות המשרד ילווה אתכם בהליכי הרגולציה הנדרשים, הן מול אפ"י במשרד הביטחון והן מול משרד הכלכלה, בהתאם לסיווג.
הכותב מרכז את תחום הסייבר במשרד דן חי ושות' (המפעיל אתר זה)
