יום הגנת הפרטיות הבינלאומי 2025: שמירה על הזכות לחיים פרטיים בעידן הדיגיטלי

היום, ב-28 בינואר 2025, מציינים ברחבי העולם את יום הפרטיות הבינלאומי, שמטרתו להעלות את המודעות לחשיבותה של זכות הפרטיות בעידן שבו המידע האישי שלנו נמצא תחת איום מתמיד. בשנה האחרונה חווינו שינויים מרחיקי לכת בתחום, הן מבחינה רגולטורית והן בהיבטי סייבר ואבטחת מידע.

הזכות לפרטיות היא זכות בסיסית של כל אדם, אשר הוכר אף כזכות-על חוקתית במסגרת חוק יסוד  כבוד האדם וחירותו. סעיף 7 לחוק היסוד קובע בין השאר, כי – "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". נוסף לזאת, קיבלה הזכות, עוד לפני חקיקת חוק היסוד, הגנה מפורשת ונרחבת בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. החובה לכבד את הזכות לפרטיות חלה הן על פרטים והן על רשויות המדינה.

באוגוסט 2024 אף חוקק תיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות, אשר מבצע שינויים משמעותיים ונרחבים בהגנה על פרטיותם של האזרחים. התיקון כולל בין היתר, חובת אכיפה מחמירה יותר על בעלי מאגרי מידע, וכולל מנגנונים חדשים לשמירה על המידע האישי במקרים של פריצות סייבר. כמו כן, התיקון מבהיר את הקריטריונים למי שמוסמך לטפל במידע אישי, ומחייב שקיפות רבה יותר מצד גופים העוסקים במאגרי מידע ואף ממנה תפקידים נוספים שעד כה היו בגדר וולונטריים כמו למשל ממונה על הגנת הפרטיות בארגונים אשר עונים על הקריטריונים לתחולתו.

במקביל בעולם, התקדמות טכנולוגית מהירה הביאה לניסיונות חדשים להגנה על זכות הפרטיות ביתר שאת. כך למשל, באוקטובר 2024, נכנסו לשלב היישום והאכיפה תקנות ה-NIS2
 (Network and Information Security Directive 2), אשר מרחיבה את היריעה על גופים שונים לממש הגנות אבטחת מידע ואף מטיל סנקציות משמעותיות על אי-עמידה בהן. שנת 2024 הייתה שנה מכרעת בה חברות רבות שעד כה לא נדרשו בעמידה בתקנות הקודמות, NIS1 כולל תשתיות קריטיות וספקי שירותים דיגיטליים, נדרשו להתארגן מחדש כדי לעמוד בדרישות המחמירות של התקנות החדשות ולהימנע מסנקציות משמעותיות על אי-ציות להן.

הפרטיות הפכה לנושא מרכזי גם בתחום הסייבר, במיוחד לאור העלייה המטרידה בהתקפות סייבר כנגד גופים ותשתיות קריטיות. בישראל, התקפות סייבר הוסיפו להיות אתגר משמעותי, עם פריצות שגרמו לפגיעות חמורות במידע אישי של אזרחים וגורמים ממשלתיים. לפי נתוני חטיבת המחקר בצ'ק פוינט, ברבעון השני של השנה ישראל חוותה זינוק במתקפות סייבר, כשהמספר השבועי הממוצע של מתקפות הגיע ל־2,278. מדובר בנתון הגבוה ב־81% מזה של הרבעון המקביל אשתקד, וגבוה ב־33% מהרבעון הראשון של 2024. לשם השוואה, ממוצע מתקפות הסייבר השבועיות ברבעון השני היה גבוה בישראל ב־39% מהממוצע העולמי. אחד הגורמים הישירים לכך הוא המלחמה. כתגובה לכך, ממשלת ישראל החלה להשקיע יותר בהגברת האבטחה, עם מדיניות חדשה של תגובה מיידית להתקפות סייבר.

בצד העולמי, אנו עדים להשפעות של החקיקה החדשה בתחום הפרטיות והסייבר. לדוגמה, האיחוד האירופי הטיל על פייסבוק קנס שיא של 1.3 מיליארד דולר. הסיבה לקנס היא שפייסבוק לא עומדת בסטנדרטי הפרטיות המחמירים שנקבע על מנת להגן על נתוני המשתמשים מפני גופי ביטחון אמריקאים. דוגמה נוספת לכך היא קנס של כ- 800 מיליון דולר שניתן לאמזון על ידי הרגולטור האירופאי בלוקסמבורג.

מבט לעתיד: בעולם שבו הטכנולוגיה רק הולכת ומתקדמת, תחום הפרטיות צפוי לעמוד בפני אתגרים חדשים. עם העלייה בשימוש בבינה מלאכותית, בלוקצ'יין ומאגרי מידע ענקיים, האתגר המרכזי יהיה כיצד לשמור על המידע האישי של המשתמשים בכלים הטכנולוגיים מבלי לפגוע בפרטיותם. ככל שהחוק והרגולציה ימשיכו להתעדכן, צפויים יותר חוקים שמחייבים שקיפות ודרישות מחמירות יותר מצד הגופים העוסקים במידע אישי, המתח בין יצרני הטכנולוגיה למגיני הפרטיות רק ילך ויגדל.

לסיכום, יום הפרטיות הבינלאומי לא רק מזכיר לנו את החשיבות שבשמירה על פרטיותנו, אלא גם מהווה הזדמנות לבחון את ההתפתחויות המשפטיות, הטכנולוגיות והחוקיות בתחום זה. בעידן שבו פרטיותך עשויה להיפגע בנקל וביתר שאת כאשר כולנו שואפים להיות "מחוברים".

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn
דילוג לתוכן