הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) מפרסמת לאחרונה (14.04.2013) טיוטת הנחייה אשר מטרתה העיקרית היא להסדיר את סוגית פרסום פרטיהם של לקוחות מוגבלים בבנקים.

החוקים אשר עומדים ברקע פרסום הטיוטה, הינם, חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ”א ,1981 אשר קובע את התנאים בהם חשבון לקוח יוגדר כמוגבל, וסעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל תשכ”ז-  1967, אשר מקנה לרשם ההוצאה לפועל את הסמכות להגביל חשבון. חשבון בנק אשר מוגדר כמוגבל, יהיה סגור לביצוע פעולות רבות, ויושתק בתקופה שנקבעה בהתאם למקרה.

הטיוטה מתייחסת בעיקר לסעיף 14 לחוק שיקים ללא כיסוי, הקובע כי לבנק ישראל הסמכות לפרסם את ההגבלות אודות אותם לקוחות מוגבלים, כאשר מטרתו העיקרית של הפרסום הינה אזהרת הציבור מפני קבלת שיקים המשוכים על חשבונות מוגבלים. הבעיה העיקרית, איתה מתמודדת ההנחיה, היא שפרסום המידע אודות הלקוח יכול להביא לכך שלקוח אשר הפך למוגבל בעבר, יתמודד עם כתם גדול בעתיד. כך למשל, גופים אשר יבקשו להתקשר עם אותו לקוח יוכלו לדעת כי בעבר הוא הוגדר כמוגבל בבנק, ויושפעו מקבלת החלטות בכל הנוגע אליו, דוגמת מתן אשראי והלוואות.

לפי ההנחיה, על הבנקים לאזן את סוגיית הפרסום אודות הלקוחות המוגבלים לאור הזכות החוקתית לפרטיות ועל פי תכליתו של חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א 1981. לכן, עליהם להגביל את מטרות השימוש במידע המפורסם ואת משך הזמן בו הוא מפורסם. בהתאם לכך, לאחר תום תקופת ההגבלה, לבנק ישראל לא תהא סמכות להמשיך ולפרסם את ההגבלות אודות הלקוח, ולאחריה, לא ניתן יהא להתיר את החזקת הנתונים והשימוש בהם גם בידי הגורמים הפרטיים.

באותו עניין, ההנחיה מתייחסת לפעולותיו של בנק ישראל במטרה לצמצם את הפגיעה בפרטיות, בכל הנוגע לפרסום המידע אודות הלקוחות המוגבלים ברחבי הרשת. בעבר בנק ישראל היה מפרסם את נתוני החשבונות המוגבלים, בקובץ Excel ברחבי הרשת, כך שהעתקת המידע ואגירתו הייתה פשוטה הרבה יותר לכל הדורש, החל מיוני 2011 בנק ישראל שינה את המדיניות בנוגע לפרסום המידע, מאז גופים המעוניינים להמשיך ולקבל את המידע אודות חשבונות מוגבלים בפורמט של קובץ, נדרשים להגיש בקשה מתאימה לבנק ישראל המעביר אותה להתייחסות ולהמלצת רמו”ט. גם כאשר רמו”ט מאפשרת את העברת המידע מתנה אותו בהתחייבות למחוק אותו, בתום תקופת ההגבלה של כל לקוח.

חריג לכלל שמירת המידע לאחר תום ההגבלות, הינו סעיף 3א1 לחוק שיקים ללא כיסוי, המאפשר לבנק להגדיר לקוח כ”לקוח מוגבל חמור” בתנאים מסוימים. אחד התנאים הוא כאשר חשבון נוסף של אותו לקוח הוגבל זה מכבר. לכן בכדי לאפשר לבנקים לעמוד בתנאי זה הם יהיו רשאים להחזיק בנתוני הגבלה היסטוריים הנוגעים למי שאינם לקוחות הבנק וזאת בתנאי שהמידע יישמר במאגר נפרד, אליו יינתנו הרשאות גישה אך ורק לעובדים הזקוקים למידע זה אך ורק לצורך קיום דרישת סעיף 3א1.

בנוסף ההנחיה מפרטת ביחס להגבלות אשר הוטלו על חייבים מכוח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל. לפי ההמלצה בטיוטה נדרשים הבנקים למחוק את נתוני ההגבלה ההיסטוריים לחלוטין, מיד עם הסרת ההגבלה בידי רשם ההוצאה לפועל. ההנחיה לא תחול על נתונים הנוגעים להגבלות חשבון שהוטלו מכוח חוק שיקים ללא כיסוי, על מי שהיו לקוחות הבנק עצמו במהלך תקופת ההגבלה.

הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.