28 במאי 2024 13:11

חיזוק לזכות לפרטיות בעליון: גם ביחסים עסקיים – אין זכות לעיין במיילים ללא הסכמה

לא רק לעובד הזכות לפרטיות במקום העבודה. גם תכתובות אישיות שהועתקו מתיבת דואר אלקטרוני, שהועמדה לרשותו של אדם במשרדי חברה במסגרת התקשרות עסקית עמו, אינן הפקר ולא ניתן לעיין בהן ללא הסכמתו. כך עולה מהחלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט העליון על-ידי השופט מני מזוז (23.08.2016), בבקשת רשות ערעור שהגישה חברת רמט בע"מ כנגד חברת רמי שמיר הנדסה חית בע"מ ורמי שמיר באופן אישי.

בהחלטתו מאשר השופט מזוז כי ההלכה שנקבעה בחודש פברואר 2011 על-ידי בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה זו, בעניין טלי איסקוב, נראית נכונה בעיניו והגם שההלכה התייחסה ליחסים שבין העובד לבין המעביד, יש להחילה גם ביחס לאדם שישב במשרדי המעסיק ועשה שימוש בדואר האלקטרוני המחובר לשרת שלו, שלא במעמד של עובד.

המשיבים לבקשה שהייתה בפני השופט מזוז היו, כאמור, חברת רמי שמיר הנדסה אזרחית בע"מ ורמי שמיר באופן אישי, אשר התקשרו עם חברת רמט בע"מ בהסכם למתן שירותים. על-פי ההסכם, שמיר התחייבה לספק לרמט שירותי ניהול הפרויקט של הקמת מחלף דרור, במפגש שבין כביש 4 לבין כביש 553. לצורך ניהול הפרויקט העמידה רמט לשמיר חדר במשרדיה ובו מחשב ותיבת דואר אלקטרוני על-שמו של שמיר. הפעילות בתיבה זו התנהלה על שרת המחשבים שבמשרדי רמט.

סכסוך בין הצדדים, שהתגלה מאוחר יותר, הוביל לסיום ההתקשרות בין הצדדים ולהגשתן של תביעות הדדיות, במסגרתן צירפה רמט לתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעמה העתקים מתכתובות הדואר האלקטרוני שהעמידה לרשות שמיר. בשמיר ביקשו להורות על הוצאתם של תכתובות אלו מהתצהירים, וטענו כי אלה הושגו תוך פגיעה בפרטיות שמיר.

בית משפט השלום בנתניה ובית המשפט המחוזי מחוז המרכז קיבלו את עמדת שמיר והורו על הוצאת התכתובות מן התיק, וזאת בין היתר בהסתמך על הלכת איסקוב. רמט הגישה בקשת רשות ערעור על כך לעליון וטענה כי מאחר שתיבת הדואר האלקטרוני, שהיא העמידה לרשות שמיר, הייתה אמורה לשמש אך ורק לצורכי ההתקשרות העסקית שבין הצדדים, קם צורך לעיין בתכתובות, שכן רבות מהן עסקו ישירות בפרויקט שלשמו נשכרו שירותי שמיר.

בדחותו את הבקשה קבע השופט מזוז כי לא מצא כל בסיס ראייתי לטענת רמט, לפיה תיבת הדואר האלקטרוני הועמדה לרשות שמיר רק לצורכי עבודה, וכי נאסר כל שימוש אישי בה. בהמשך קבע כי צדקו בתי המשפט השלום והמחוזי, כאשר קבעו כי רמט פגעה בפרטיותו של שמיר תוך שהוא מאשר קביעות אלו. בהמשך לכך קבע השופט מזוז כי אין כל קושי, לדעתו, להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת איסקוב על העניין שבפניו, וזאת למרות שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה. בהתייחסו להלכת איסקוב קבע: "האיזון שנקבע שם בין הזכות לפרטיות לבין הפררוגטיבה של המעסיק לניהול עסקו הוא איזון ראוי ומתבקש, ואיני סבור כי העובדה שבין המבקשת למשיבים לא התקיימו יחסי עבודה במובנם הרגיל יש כדי להשליך על איזון זה".

השופט מזוז סבר בהחלטתו כי למרות שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה, הרי מתכונת ההתקשרות שביניהם – במסגרתה הוקצה לשמיר חדר במשרדי רמט, ניתן לו מחשב, והועמדה לרשותו תיבת דוא"ל אישית – מחייבת יישום דומה של הלכת איסקוב.

לסיכום קבע השופט מזוז: "גישתה של המבקשת, העולה מטענותיה השונות, לפיה היות המחשב והשרתים קניינה מקנים לה את הזכות לחדור למרחבו הפרטי של המשיב, גם אם מניחים שקיים הבדל איכותי בין יחסי עבודה רגילים למתכונת ההתקשרות הספציפית, מתעלמת ממעמדה הרם של הזכות לפרטיות, ומניחה, שלא בצדק, כי לא מוטלות עליה מגבלות כלשהן במימוש זכות הקניין שלה. גישה זו אינה מקובלת עליי".

אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לקריאת פסק הדין רע"א 3661/16 רמט בע"מ נ’ רמי שמיר – הנדסה אזרחית בע"מ ואח’
לחצו כאן.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

הכנסת – מושב הקיץ 2024: תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות על הפרק

אם לא יחולו הפתעות כמו הכרזה על בחירות ופיזור הכנסת או אירוע דומה אחר, תיקון מספר 14 לחוק הגנת הפרטיות צפוי לעבור במהלך מושב הקיץ ...

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...
דילוג לתוכן