אחת ההתלבטויות הקשות שמלוות כדורגלן, במיוחד בליגות הנמוכות, היא לבחור את דרך הפעולה כאשר הקבוצה לא משלמת לו את שכרו ומתחילה לצבור חוב. זאת, תוך כדי העונה כאשר הוא אמור להמשיך לשחק ולהתאמן במסגרתה.

השאלה היא, מהן האפשרויות של שחקן במצב כזה? האם לארגן שביתה של כל השחקנים? להגיש תביעה תוך כדי שהוא משחק בקבוצה? לשבות בעצמו ולא להגיע לאימונים ומשחקים? התלבטויות לא פשוטות.

האם כאשר יש בין שחקן לקבוצה הסכם תקף והקבוצה לא משלמת כסף, מותר לשחקן לא להגיע לאימונים ומשחקים עד שישולם החוב?

עקרונית, אין ספק שהסכם צריכים לקיים שני הצדדים במקביל. בשפה המשפטית קוראים לזה ’חיובים שלובים’. הקבוצה צריכה לשלם לשחקן ובמקביל השחקן אמור לספק את הסחורה, להתאמן ולשחק במשחקי הקבוצה. אם שחקן לא יגיע לאימונים ומשחקים, מבלי להסדיר זאת תחילה עם הקבוצה, אלא תוך מתן הודעה חד צדדית, שישוב רק לאחר שישלמו לו, הוא לא יוכל לקבל כסף על התקופה שהוא נעדר. יתרה מכך, עלול השחקן למצוא עצמו מפר ההסכם.

עדיף, אם כך, לבטל את ההסכם במצב כזה?

 כאשר הקבוצה לא משלמת השחקן יכול להודיע על ביטול ההסכם בשל הפרתו בהפרה יסודית ולא להגיע יותר למסגרת הקבוצה. אלא שבהליך בוררות מול הקבוצה הוא יוכל, בדרך כלל, לקבל רק את הסכומים שהגיעו לו על התקופה שבה היה בקבוצה. ספק אם יצליח לקבל מעבר לזה. בוררים לא אוהבים את שיטת הפעולה הזו ולכן היא לא מומלצת, למעט במקרים קיצוניים.

אז, לארגן שביתה של כל השחקנים?

שביתה היא מסוכנת. יש בה לכשעצמה הפרה של ההסכם. כאשר כל השחקנים ממושמעים ושובתים, זה יכול להצליח. אבל זה עלול להיות גול עצמי. הקבוצה תעלה לשחק עם הנוער או תנסה לעשות תרגילים אחרים לשבור את השביתה ואז מי שעמד מאחורי הארגון שלה, עלול למצוא עצמו בבעיה.

מה בכל זאת כדאי לעשות?

הדרך הטובה ביותר להפעיל לחץ על הקבוצה הוא להגיש נגדה תביעה לבוררות במהלך העונה. אם כל השחקנים יעשו את זה, כל אחד בתביעה נפרדת, זה ככול הנראה יפעיל לחץ גדול על הקבוצה בלי שיהיה לה טענה משפטית ראויה נגד השחקנים. זה גם ייתן יתרון בגביה. התביעה תתברר תוך כדי העונה ויהא ניתן לקבל את הכספים לפני תחילתה של העונה הבאה.

אפשר בתביעה כזו לתבוע את כל ההסכם?

בהחלט. בשפה המשפטית קוראים לזה ’הפרה צפויה’. היינו, בגלל שהקבוצה לא משלמת כבר כמה משכורות, סביר לטעון שהיא גם לא תשלם ביתרת העונה.

אחת ההתלבטויות הקשות שמלוות כדורגלן, במיוחד בליגות הנמוכות, היא לבחור את דרך הפעולה כאשר הקבוצה לא משלמת לו את שכרו ומתחילה לצבור חוב. זאת, תוך כדי העונה כאשר הוא אמור להמשיך לשחק ולהתאמן במסגרתה.

השאלה היא, מהן האפשרויות של שחקן במצב כזה? האם לארגן שביתה של כל השחקנים? להגיש תביעה תוך כדי שהוא משחק בקבוצה? לשבות בעצמו ולא להגיע לאימונים ומשחקים? התלבטויות לא פשוטות.

האם כאשר יש בין שחקן לקבוצה הסכם תקף והקבוצה לא משלמת כסף, מותר לשחקן לא להגיע לאימונים ומשחקים עד שישולם החוב?

עקרונית, אין ספק שהסכם צריכים לקיים שני הצדדים במקביל. בשפה המשפטית קוראים לזה ’חיובים שלובים’. הקבוצה צריכה לשלם לשחקן ובמקביל השחקן אמור לספק את הסחורה, להתאמן ולשחק במשחקי הקבוצה. אם שחקן לא יגיע לאימונים ומשחקים, מבלי להסדיר זאת תחילה עם הקבוצה, אלא תוך מתן הודעה חד צדדית, שישוב רק לאחר שישלמו לו, הוא לא יוכל לקבל כסף על התקופה שהוא נעדר. יתרה מכך, עלול השחקן למצוא עצמו מפר ההסכם.

עדיף, אם כך, לבטל את ההסכם במצב כזה?

 כאשר הקבוצה לא משלמת השחקן יכול להודיע על ביטול ההסכם בשל הפרתו בהפרה יסודית ולא להגיע יותר למסגרת הקבוצה. אלא שבהליך בוררות מול הקבוצה הוא יוכל, בדרך כלל, לקבל רק את הסכומים שהגיעו לו על התקופה שבה היה בקבוצה. ספק אם יצליח לקבל מעבר לזה. בוררים לא אוהבים את שיטת הפעולה הזו ולכן היא לא מומלצת, למעט במקרים קיצוניים.

אז, לארגן שביתה של כל השחקנים?

שביתה היא מסוכנת. יש בה לכשעצמה הפרה של ההסכם. כאשר כל השחקנים ממושמעים ושובתים, זה יכול להצליח. אבל זה עלול להיות גול עצמי. הקבוצה תעלה לשחק עם הנוער או תנסה לעשות תרגילים אחרים לשבור את השביתה ואז מי שעמד מאחורי הארגון שלה, עלול למצוא עצמו בבעיה.

מה בכל זאת כדאי לעשות?

הדרך הטובה ביותר להפעיל לחץ על הקבוצה הוא להגיש נגדה תביעה לבוררות במהלך העונה. אם כל השחקנים יעשו את זה, כל אחד בתביעה נפרדת, זה ככול הנראה יפעיל לחץ גדול על הקבוצה בלי שיהיה לה טענה משפטית ראויה נגד השחקנים. זה גם ייתן יתרון בגביה. התביעה תתברר תוך כדי העונה ויהא ניתן לקבל את הכספים לפני תחילתה של העונה הבאה.

אפשר בתביעה כזו לתבוע את כל ההסכם?

בהחלט. בשפה המשפטית קוראים לזה ’הפרה צפויה’. היינו, בגלל שהקבוצה לא משלמת כבר כמה משכורות, סביר לטעון שהיא גם לא תשלם ביתרת העונה.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

אחריות דירקטוריון להגנת הסייבר: הרשות להגנת הפרטיות מנחה

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (12.09.2024) הנחייה (מס' 1/2024) המגדירה את תפקיד הדירקטוריון בפיקוח ובאחריות על אירועי סייבר וכחלק מכך פיקוח על אופן השימוש במידע ...

חברת ביוטכנולוגיה ענקית – תשלם 4.5 מיליון דולר לשלוש מדינות בארה"ב בגין אירוע אבטחת מידע

שלוש מדינות בארה"ב הודיעו על תשלום של 4.5 מיליון דולר מחברת Enzo Biochem Inc. – חברת ביוטכנולוגיה (להלן "החברה") שספגה מתקפת כופר באפריל 2023 בשל ...

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות – המדריך

היסטוריה בעולם הפרטיות הישראלי. הכנסת אישרה לאחרונה את תיקון מס' 13, לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (05.08.2024) להלן "התיקון לחוק" ו-"החוק", בהתאמה) (אשר נספר בכנסת עקב ...

אושר תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מליאת הכנסת אישרה (05.08.24) בקריאה שניה ושלישית את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. התיקון התקבל לאחר שוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת הקדישה לו ...
דילוג לתוכן