פרסום קלטת אחד משלושת הנערים שנרצחו לוחש ’הצילו’ בשיחה עם המשטרה, היה ללא ספק כואב ומזעזע. אבל מטרידה לא פחות השאלה, איך הגיעה אותה קלטת למהדורת החדשות בערוץ 10 שהתהדר בפרסום?

התופעה הזו, במסגרתה מידע, מסמכים וקלטות המצויים בידי רשויות האכיפה, דולפים כמו במסננת אל התקשורת, חוזרת על עצמה, לצערנו, לעיתים די קרובות. כך לפני שבועות אחדים היינו עדים להדלפה חמורה מתוך פרוטוקול חקירה במשטרה של השחקן יהודה לוי, לפיו בעת חקירתו הודה כי צרך סמים לאור שיברון לב עת נפרד מקשר זוגי עם הזמרת נינט טייב. קדמו לכך הדלפות מחקירתם של שרון גל, עמנואל רוזן והחמורה מכל בעניינו של הזמר איל גולן.

הזיכרון הרחוק יותר לוקח אותנו לחקירת הנשיא לשעבר משה קצב. משם מעלה הזיכרון את חקירת עופר נמרודי במשטרה ואותו סרטון בו הוא נראה בולע פיסת נייר שרצה, ככל הנראה, להוציא מתוך המסמכים שהיו בידי המשטרה. הכול דלף החוצה אל כותרות מהדורות החדשות והעיתונים.

הדלפת פרטים מתוך פרוטוקולים של חקירה במשטרה והדלפת קטעי וידאו או שמע מתוך אותם תיקי חקירה מנוגדת לחוק ומהווה עבירה פלילית. יש בכך, בין היתר, משום פגיעה חמורה בפרטיותם של הנחקרים, בזכותם להליך משפטי ראוי ובזכותם כי הפרטים ישמרו חסויים. פגיעה זו בהם מתעצמת עקב מעמדם הציבורי של רבים מהחשודים ולאור אי היכולת "להשיב את הגלגל לאחור" במידה ויוסרו החשדות. ההדלפות אף משבשות את הליך החקירה לאין שיעור ומקשות על החשודים להוכיח חפותם.

תוכן הפרטים שהודלפו, כמו מקרה קלטת קולו של הנער שנחטף, מעלה חשד כבד כי המקור להדלפות אלו הינו במשטרה או בשב"כ. אם אכן כך, המאזן ברור: מישהו במשטרה או בשב"כ בוגד במערכת לטובת מאזן אימה שהוא עורך עם התקשורת. הפעם הם קיבלו ממנו חומר עסיסי ומעניין בפעם הבאה הם ידאגו לו. הכול על חשבון המשפחות הנפגעות, במקרה הזה ומבקרים האחרים על חשבון אותם נחקרים, שפעמים רבות כלל לא מוגש נגדם כתב אישום, בסופה של החקירה.

התופעה הזו חמורה במיוחד על מול חוסר האונים של הצד שעניינו היה רגע לפני הפרסום בחדרי חדרים ופתאום הוא נחלת הכלל בכותרות הראשיות. תופעה כזו אסור לחברה הישראלית לקבל ולסבול. זו מכת מדינה שצריכה להדיר שינה מעיניהם של ראש הממשלה והשרים הממונים על הגופים המדליפים. תופעה כזו הופכת את ישראל לרפובליקת בננות, בה איש הישר בעיניו יעשה, פוגעת באמינות שאמורים לשדר רשויות האכיפה ומאיימת על תפקודה של כל מערכת האכיפה המשפטית. לא במדינה כזו רובנו ככולנו רוצים לחיות.

 אומנם, תמיד מכננת תקווה שלא המשטרה או השב"כ הם המקור להדלפות. אם המקור בא משם, התקווה היא כי המדובר בכמה תפוחים רקובים במערכת ולא מעבר לזה. אך שאלה זו תוכל להתברר רק באם תבוצע חקירה יסודית ומקיפה בנושא, וככל ולא ימצא כי מקור ההדלפות במשטרה או בשב"כ, ינוקה שמם. מנגד, ככל וימצא אחרת, יש לפעול למיצוי ההליכים עם האחראיים לכך.

כדי שבדיקה ראויה אכן תעשה יש לצפות כי הממונים על ארגוני אכיפה אלו, המפכ"ל וראש השב"כ, לא יתנו במקרה הנוכחי לדברים לעבור לסדר היום, כפי שנתנו בכל הפעמים הקודמות, ויורו הפעם על חקירה מקיפה, יסודית ואחראית, למען אחת ולתמיד תמוגר הפגיעה הדורסנית הזו בזכויות האזרח ונוכל כולנו לחיות במדינה נאורה ומתוקנת.

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

התקנות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי – תחולה גם על מאגר מעורב

שנת 2025 תהיה שנה עתירת שינויים בדיני הפרטיות של ישראל. השינוי העיקרי שייכנס לתוקפו באוגוסט הוא העדכון המקיף לחוק הגנת הפרטיות, עליו ניתן לקרוא בהרחבה ...

מערך הסייבר הלאומי – נטילת טביעת אצבע לזיהוי נפגעים וחללים בעקבות ה-7 לאוקטובר

דו"ח חדש שפורסם על ידי היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ממליץ על שימוש בטביעות אצבע לצורך זיהוי פצועים וחללים באירועי רב נפגעים. לפי ההמלצה ...

מי ישמור על הסודות שלנו לאחר המוות? הצעה לתיקון לחוק הגנת הפרטיות

בעקבות רצף האירועים שהחל ביום ה-7 לאוקטובר 2023, נפגשו ישראלים רבים עם השאלות הקשות: מה דינם של הנכסים הדיגיטליים של אהובינו שלא איתנו עוד? ומה ...

הרשות להגנת הפרטיות חושפת: ליקויים חמורים בקרב מגזר בתי החולים

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.9.24) דוח פיקוח רוחב שערכה ב-28 בתי חולים בישראל, הכוללים גם מרכזים לטיפול יום ובתי חולים פרטיים. בשנים האחרונות, חלה ...
דילוג לתוכן