הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (20.11.2022) טיוטה להערות הציבור ביחס להיבטי פרטיות בוויתור על סודיות רפואית וחשיפת מידע רפואי בהליך קבלה לעבודה.
הרשות מתייחסת בטיוטה לנוהג שנוי במחלוקת בו מבקשים מעסיקים להחתים מועמדים לעבודה על מסמך ויתור סודיות רפואית, הצהרת בריאות או שאלון רפואי. הרשות קובעת בטיוטה כי מטבעו, איסוף המידע הרפואי על ידי המעסיק מעלה חשש כי לא ניתנה הסכמה מתוך רצון חופשי. הרשות מסתמכת בין היתר על פסק דין איסקוב אשר עסק בעניין מעקב מעסיק אחר חשבונות הדואר האלקטרוני של עובדיו וקבע כי הסכמתה של עובדת לוותר על פרטיותה במסגרת יחסי עבודה הינה הסכמה "חשודה" לאור פערי הכוחות בינה לבין המעסיק והחשש כי סירובה יפגע קשות בסיכויי קבלתה לעבודה.
עוד הרשות מתייחסת בטיוטה לאיסוף מידע רפואי אשר אינו רלוונטי לביצוע התפקיד עצמו. איסוף מידע שכזה מעלה את החשד כי מעסיקים לא יקבלו לעבודה מועמד, על אף שבעיותיו הרפואיות אינן רלוונטיות לביצוע התפקיד עצמו. הרשות מסתמכת בין היתר על עקרון צמידות המטרה על פי חוק הגנת הפרטיות, וקובעת כי זו עשויה לסרב לבקשת מעסיקים לרשום מאגר מידע אודות מועמדים הכולל מידע רפואי.
הרשות מתייחסת בנוסף לעקרון צמצום המידע ותקנות אבטחת המידע אשר על פיהן בעל מאגר נדרש לבחון אחת לשנה אם קיים במאגרו מידע אשר נשמר זמן רב מן הנדרש. ככל והמידע הרפואי נדרש לשם העסקת העובד, לגישת הרשות עולה מתוך עקרון זה כי על המעסיק להימנע משמירתו של המידע ככל ואינו נדרש לשם המשך ההעסקה ובמיוחד ביחס למועמד אשר לא התקבל למשרה.
כאשר התפקיד אכן דורש מידע רפואי, קובעת הרשות כי ניתן להשיג הסכמה חזקה יותר כאשר זו ניתנת רק לאחר קבלתו של המועמד לעבודה, כך שמועמדים אשר אינם מתקבלים אינם נדרשים לוותר על פרטיותם.
