התחזות לאחר באפליקציית ההיכרויות 'גריינדר' עלתה בשלום הרצליה ₪124,000

לא בכל יום נתפס אדם שמנסה להתחזות לאחר ולא בכל יום הוא בא על עונשו בפסק דין סדור ומנומק. כך קרה בפסק-הדין שניתן לאחרונה (10.01.2021) על-ידי השופט גלעד הס בבית משפט השלום בהרצליה, כאשר קיבל את תביעתו של טל וינר ופסק כי הנתבע, התחזה לתובע בכדי לזכות באקט מיני עת ביקש לקיים יחסי מין אוראליים ואנונימיים באמצעות אפליקציית גריינדר. ממש כך.

לא בכדי כתב השופט גלעד הס בפסק-הדין: "הזהות העצמית של כל אחד מהפרטים בחברה הינה מאבני היסוד של החברה הדמוקרטית, וההתחזות לאדם אחר יש בה למעשה "לגנוב" את אותה זהות עצמית שפיתח הפרט לצורך שימוש בה על-ידי פרט אחר".

טל וינר הגיש את תביעתו, באמצעות עורכי-הדין דן חי, רועי סננס ושי דרעי ממשרד דן חי ושות'. התביעה הוגשה בעילת לשון הרע ופגיעה בפרטיות. הטענה המרכזית בתביעה הייתה כי הנתבע התחזה לתובע באפליקציית ההיכרויות 'גריינדר' בפרופיל המכונה "בא מוצץ הולך 24". במסגרת הפרופיל, הציע התובע לגברים סוג מסוים של יחסי מין אוראליים ואנונימיים בחשכה ובאנונימיות מוחלטת. הנתבע יצר קשר עם אלמוני במסגרת האפליקציה, כאשר במהלך ההתכתבויות בין השניים ביקש אלמוני מהנתבע תמונה שלו. הנתבע בחר לשלוח תמונות ברורות של התובע – זהו האירוע המרכזי בפסק הדין ומכאן ההתחזות האמורה. הנתבע הודה רק בשלושה מקרים בהם עשה שימוש בתמונותיו של התובע במסגרת התקשרויות שנבעו מהפרופיל. המחלוקת בתביעה הייתה בשני מישורים עיקריים- מישור האחריות ומישור הנזק.

השופט גלעד הס קבע באשר לשאלת האחריות כי מתקיימים יסודות עוולת לשון הרע. לדבריו: "הצגת התובע כמי שמגיע בחשכה להעניק מין אוראלי לזר מוחלט, ומיד לאחר האקט מסתלק והולך, יש בה להשפיל ולבזות את התובע מבחינה אובייקטיבית". כמו כן, ייחוס ביצוע האקט לתובע באופן ספציפי, מהווה לשון הרע הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית. בנוסף, השופט קבע כי כאשר מדובר בתצלום של התובע כאשר הוא ללא חלק עליון, וזאת בהקשר של  השגת יחסי מין אוראליים מגבר זר- הרי שמדובר בפגיעה בפרטיות בשל הביזוי וההשפלה שבה נראה התובע בתמונה בצרוף ההקשר שבו נשלחה. עוד צוין, כאשר הנתבע השתמש במכוון בתמונת התובע על מנת לקיים יחסי מין, הרי שמדובר בשימוש בתמונת אדם לשם 'ריווח', ומכאן השופט קבע כי מדובר בהפרה מובהקת של פרטיות התובע. באשר למישור הנזק, השופט קבע כי בשל הצטברות הראיות, אי אמינות הנתבע והנזק הראייתי במחיקת התכתבויות באפליקציה, יש בהם על מנת לקבוע ברמת ההוכחה הנדרשת כי אכן היו מקרים נוספים מעבר לשלושת המקרים שהודה בהם הנתבע. בשקלול הפרמטרים לקביעת הפיצויים השופט עמד על כך שמדובר בפגיעה קשה וחמורה, היקף הפרסום החורג מאותם שלושת מקרים בהם הודה הנתבע, ומהצד השני התנצלות בזמן אמת, היקף מצומצם יחסית של הנחשפים לפרסום והעדרה של כוונה לפגוע, השופט פסק כי הנתבע ישלם לתובע פיצוי כולל בסך של 100,000 ש"ח, 20,000 ₪ שכ"ט עו"ד ו-4,000 ₪ הוצאות.

[ת"א 11586-02-18 וינר נ' פלוני]

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

הרשות להגנת הפרטיות חושפת: ליקויים חמורים בקרב מגזר בתי החולים

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.9.24) דוח פיקוח רוחב שערכה ב-28 בתי חולים בישראל, הכוללים גם מרכזים לטיפול יום ובתי חולים פרטיים. בשנים האחרונות, חלה ...

אתגרי אבטחת מידע במעבר מאגרי מידע לענן: הרשות להגנת הפרטיות מנחה        

מעבר מאגרי המידע לענן. מסמך חדש שפרסמה לאחרונה (05.09.2024) הרשות להגנת הפרטיות סוקר את האתגרים המרכזיים בתהליך זה ומציע דרכים להתמודדות עימם. בעידן הדיגיטלי המתפתח, ...

הפרטיות בחרום. הרשות מתווה דרכי פעולה

על מה יש להקפיד בשעת חרום בתחום הפרטיות?  הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת מדריך, במסגרתו מוצעים כללים מרכזיים להגנה על פרטיות בעת חירום באופן המבקש ליצור ...

אחריות דירקטוריון להגנת הסייבר: הרשות להגנת הפרטיות מנחה

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (12.09.2024) הנחייה (מס' 1/2024) המגדירה את תפקיד הדירקטוריון בפיקוח ובאחריות על אירועי סייבר וכחלק מכך פיקוח על אופן השימוש במידע ...
דילוג לתוכן