השמצות חסרות בסיס ברשת הפייסבוק – לשון הרע!

בית הדין האזורי בבאר שבע (בשבתו באילת) קבע לאחרונה (12.06.14) כי פרסום השמצות ברשת הפייסבוק כלפי מי שנטען שהיו מעבידים לשעבר, מהווה לשון הרע.

הנתבעים, שני אחים, אשר עבדו כיחצ"נים במועדון "ריברו" באילת. התובעים הינם בעלי מניות בחברה המפעילה את מועדון הריברו. התובעים הינם אף הבעלים והמנהלים של מספרה בשם "צנזורה", גם היא באילת.

לטענת הנתבעים, התובעים לא שילמו שכרם עבור עבודת יחצנות שביצעו עבור מועדון הריברו. לפיכך, הם פרסמו ברשת הפייסבוק שני פוסטים, בהם הם מכנים את התובעים "צמד נוכלים", "סמרטוטי רצפה" וכן ביקשו כי: "כל מי שמסתפר שם (במספרת "צנזורה") יכיר ויידע איפה הוא משאיר את הכסף שלו ויותר מזה היכן הוא שם את ראשו".

הנתבעים טענו כי הם פרסמו את הדברים מתוך מצב של כעס ורוגז, וכי הם הביעו מחאה לגיטימית ברשת הפייסבוק – רשת חברתית קלילה ולא מחייבת. הנתבעים אף טענו, כי אם יש לשון הרע בפרסומיהם, הרי שזו חוסה תחת הגנת "אמת הפרסום" כפי שהיא עולה מסיף 14 לחוק איסור לשון הרע.

השופט יוסף יוספי פסק, כי פרסומיהם של הנתבעים חרגו מגבול הפרסום הסביר, אותו ניתן לא להכליל תחת מטריית לשון הרע ברחבי האינטרנט. זאת, על אף שמדובר ברשת הפייסבוק, שם כידוע ישנה מחלוקת לגביי התנאים בהם אמירה עומדת בדרישת החוק ומוגדרת כפוגעת. לשיטת השופט יוספי, האינטרנט הינו כיכר העיר החדש, לפיכך מה שנאמר בו עלול לפגוע ולגרום נזק כאילו נאמר בפני קהל רב.

עוד הוסיף השופט, כי ברור לו שהדברים לא נאמרו בעידנא דרתיחא, שכן הנתבעים הוסיפו לשדרג, ולשכתב את הפוסט על תגובותיו וכן לעודד את קוראי הפוסט להמשיך ולהגיב.

השופט יוספי אף קבע כי מאחר שכשלו הנתבעים להוכיח כי אכן הם רומו על ידי התובעים מחד, ומשהוכיחו התובעים כי הנתבעים ידעו שלא הם היו מעסיקיהם בפועל במועדון – מאידך, אף לא עמדה לנתבעים הגנת תום הלב או הגנת אמת הפרסום.

לסיכום, פסק השופט כי על הנתבעים לפצות את התובעים בסכום של 16,000 ₪, ובהתחשב בסכום הפיצוי הנמוך  (כעשרה אחוז) לאור הסכום שנתבע, נפסק כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לקריאת פס"ד המלא לחץ כאן

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

התקנות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי – תחולה גם על מאגר מעורב

שנת 2025 תהיה שנה עתירת שינויים בדיני הפרטיות של ישראל. השינוי העיקרי שייכנס לתוקפו באוגוסט הוא העדכון המקיף לחוק הגנת הפרטיות, עליו ניתן לקרוא בהרחבה ...

מערך הסייבר הלאומי – נטילת טביעת אצבע לזיהוי נפגעים וחללים בעקבות ה-7 לאוקטובר

דו"ח חדש שפורסם על ידי היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ממליץ על שימוש בטביעות אצבע לצורך זיהוי פצועים וחללים באירועי רב נפגעים. לפי ההמלצה ...

מי ישמור על הסודות שלנו לאחר המוות? הצעה לתיקון לחוק הגנת הפרטיות

בעקבות רצף האירועים שהחל ביום ה-7 לאוקטובר 2023, נפגשו ישראלים רבים עם השאלות הקשות: מה דינם של הנכסים הדיגיטליים של אהובינו שלא איתנו עוד? ומה ...

הרשות להגנת הפרטיות חושפת: ליקויים חמורים בקרב מגזר בתי החולים

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.9.24) דוח פיקוח רוחב שערכה ב-28 בתי חולים בישראל, הכוללים גם מרכזים לטיפול יום ובתי חולים פרטיים. בשנים האחרונות, חלה ...
דילוג לתוכן