בית משפט השלום בת”א קבע לאחרונה (30/06/2013), כי בעלות סטודיו לצילום אשר פרסמו תמונות הריון של לקוחתם ללא הסכמתה, אשר כללו בין היתר, תמונה בה היא נראית כאשר ביטנה חשופה, מהווה פגיעה קשה בפרטיותה.

הרקע לתביעה החל בפניה של התובעת לנתבעות, בעלות הסטודיו, במהלך שנת 2009 במטרה לשכור את שירותיהן לצורך צילום תמונות הריונה. לאחר ביצוע עבודת הצילום, הנתבעות פרסמו את תמונותיה של התובעת ברחבי הקניון במטרה לפרסם את הסטודיו שבבעלותן. כשנה וחצי לאחר הפרסום, נודע לתובעת כי הנתבעות פרסמו את תמונותיה האינטימיות במקומות ציבוריים ברחבי הקניון ומקומות נוספים.

לגרסת התובעת, הנתבעות פרסמו את תמונותיה האינטימיות במקומות ציבוריים, מבלי שנתבקשה ומבלי שנתנה רשות לפרסומים אלו. התובעת טענה כי עוד במועד הצילום הודיעה לנתבעות שבגלל שהיא מגיעה ממשפחה דתייה התמונות לא נועדו לפרסום, או לשימוש כלשהו על ידן. חרף בקשותיה, הנתבעות פרסמו את תמונותיה באופן תעשייתי ומסחרי תוך הפקת רווחים במקומות ציבוריים שונים. בתמונות נחשפו אזורים אינטימיים בגופה, לרבות תמונת בטנה החשופה בתקופת הריונה. לטענתה הפרסומים שנעשו על ידי הנתבעות מהוות פגיעה קשה בפרטיותה, המפרות את הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981. על רקע זה, דרשה התובעת סך של 100,000 ₪, ככפל פיצוי בגין הפגיעה.

הנתבעות סברו כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, ובעיקר סעיפים 2(4) ו- 2(6) הדנים בהשפלה או ביזוי והפקת רווח. לטענת הנתבעות, כל הצילומים של נשים בהריון אשר פורסמו על ידן, פורסמו באופן אומנותי ומכובד ובהסכמת המצולמות, כמו כן, טענו הנתבעות כי לא קיבלו כל תשלום עבור פרסומים אלה. בניגוד לטענות התובעת, הנתבעות טענו כי לתובעת היה ברור שמדובר בתמונות הריון, אשר מטבען הינן בעלות אופי חושפני, לצד אופיין האומנותי. לחילופין, טענו הנתבעות, קמה להן הגנה לפי סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות, הדן ב”מעשה של מה בכך“.

בית המשפט הכריע, כי לא נתקבלה כל הסכמה לפרסום התמונות מצד התובעת, בהתאם לכך קבע כי חובתן של הנתבעות הייתה לדאוג לקבלת הסכמה מסודרת של התובעת בכתב לפרסום תמונותיה ברבים. בית המשפט נתן משנה תוקף לפרסום נוכח העובדה שמדובר בתמונות אינטימיות ביותר. כמו כן, קבע בית המשפט כי פרסומן הציבורי ללא נטילת הסכמה מראש, מהווה בהפרה בוטה של זכויות התובעת לפרטיות בהתאם לסעיפים 2(4),(6),(7),(8),(9),(11) לחוק הגנת הפרטיות. בית המשפט קבע בנוסף, כי בפרסום התמונות היה בהתנהלותן זו של הנתבעות, משום “עשיית עושר ולא במשפט” על חשבונה של התובעת.

לעניין הפיצוי הכספי, כב’ השופטת נועה גרוסמן קבעה כי הנתבעות תשלמנה לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 90,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה ובנוסף שכ”ט ב”כ התובעת, בסך של 12,000 ₪.

לפסק הדין המלא לחץ כאן

הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.