בית משפט השלום בתל-אביב קבע לאחרונה (13/06/2013), כי חוק הגנת הפרטיות- התשמ"א 1981 לא נועד לחול על תאגידים ובכלל זה לא על כתבי תאגיד. ההחלטה נתקבלה, במסגרת בקשה לתיקון כתב תביעה. התובעת בהליך, חברת ברכה עד בלי די בע"מ ביקשה להוסיף תובע נוסף לכתב התביעה- אחד מבעלי החברה ובנוסף להוסיף עילה נוספת לכתב התביעה- בהתאם סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות, הקובע הגנה מפני העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום או שימוש בתוכנו ללא רשות הכותב או הנמען.
התובעת טענה כי יש להתיר את תיקון כתב התביעה, על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלה המרכזית השנויה במחלוקת בהליך והיא האם הפרה הנתבעת, חב’ פלאפון תקשורת בע"מ, את פרטיותה של התובעת. עוד טענה כי אין בתיקון הוספת עילה חדשה, כי אם הוספת פגיעה נוספת בפרטיותה, כפי המפורט בחוק וכפי שעולה באופן ברור מהמסד העובדתי אשר הונח כבר בכתב התביעה המקורי. לגרסת התובעת, מאחר ובסעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות לא מופיעה המילה "אדם" הרי שהאמור בסעיף נועד לחול גם על תאגידים.
מנגד טענה הנתבעת, באמצעות עורך הדין דן חי, כי התיקון אינו אלא מקצה של שיפורים בכתב התביעה. בנוסף טענה כי אין לאפשר את התיקון הואיל והצורך בהוספתסעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות לתביעה ייצור תוצאה של טעות משפטית, שכן סעיף 2(5)לחוק הגנת הפרטיות, כשם שהחוק כולו, חל רק על פגיעה באדם, בשר ודם. כסימוכין לאמור, הציגו באי כוחה של הנתבעת את קביעותיהם של המחוקק ובתי המשפט בנידון, אשר קבעו במספר הזדמנויות, כי חוק הגנת הפרטיות אינו נועד לחול על תאגידים. נוסף על האמור טענה הנתבעת, כי אין להתיר את התיקונים משום שהתביעה גם כך התיישנה (בהתאם לסעיף 26 לחוק הגנת הפרטיות).
בית המשפט קבע כי פרשנותה של התובעת לחוק הגנת הפרטיות הינה מוטעית, וקיבלא ת עמדת הנתבעת באומרו כי חוק הגנת הפרטיות לא נועד לחול על תאגידים ואף לא הוראת סעיף 2(5) לחוק. בנוסף קבע בית המשפט כי אכן חלה התיישנות בנידון, זאת בהתאם לטענת הנתבעת, מאחר ועברו מעל שנתיים מאז הביצוע לכאורה של העוולות ועד מועד הגשת הבקשה לתיקון. מסיבות אלו, דחה בית המשפט את בקשת התיקון של התובעת.
יפים לעניין זה דברי השופטת בהליך, רונית פינצ’וק אלט:
"חוק הגנת הפרטיות לא נועד להגן על פרטיותו של תאגיד כי אם על פרטיותו של אדם בשר ודם. גם מעיון בסעיף 2(5) עולה כי הפגיעה המתוארת בו התכוונה לחול רק על אדם ולא על תאגיד, ואין ללמוד מחסרונו של המונח"אדם" בסעיף 2(5), על כך שהחוק כיוון בדרך זו להרחיב את הגנתו על תאגיד."
לאור האמור, הטיל בית המשפט על התובעת לשלם לנתבעת את הוצאות כתיבת התגובה לבקשת התיקון של הנתבעת, בסך של 2,000 ₪.
להחלטה המלאה לחץ כאן
הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמשכייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמורמבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
