השלום ת"א: הסרת פרסומים פוגעניים – אינה באחריות מנועי החיפוש

שאילתא במנוע החיפוש ’גוגל’ המציגה תוצאה שמהווה ’לשון הרע’, אינה מקימה אחריות נזיקית לענקית הטכנולוגיה ויש להטיל את האחריות על כתפי בעל התוכן שהתפרסם. כך נקבע בפסק דין שניתן לאחרונה (23.9.2014) בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו, על-ידי השופטת הבכירה חנה ינון.

התובע, עורך-דין עמי סביר, ייצג בעבר את לשכת עורכי-הדין בהליכים שהתנהלו נגד עורך-דין יורם ליאונלו ארביב, אשר במהלכם הורשע האחרון בהפרה של כללי האתיקה המקצועית. הנתבע 1 הוא מר שאול בר נוי, הבעלים והמפעיל של אתר אינטרנט המפרסם פסקי הדין ודיונים בעלי אופי פומבי, ביניהם אף פסק הדין בו הורשע עורך-דין ארביב. הנתבעת 2 היא חברת הענק ’גוגל’, מפעילת מנוע החיפוש הפופולארי בעולם.

לדברי התובע, כותרת התוצאה שעולה בעת חיפוש שמו בגוגל היא: "הינו עורך דין אשר הורשע בחמש פרשיות שונות", מהווה ציטוט מתוך פסק הדין דלעיל כפי שהוא מתפרסם באתרו של בר נוי. בכך לטענתו, יש להטעות את הקורא הסביר בפרטי הפרשה ואילו רק מי שנכנס לקישור המוביל לפסק הדין עצמו, יכול להבחין כי ארביב הוא עורך-הדין שהורשע. לדברי התובע הפרסום המטעה עולה לכדי עוולת לשון הרע, האסורה בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965, שכן יש בו לפגוע בשמו הטוב ולהזיק למוניטין שלו ובמשלח ידו כעורך-דין. משום אלה יש להטיל את האחריות לפרסום על כתפיהם המשותפות של בר נוי ו-גוגל, שכן הראשון הוא האחראי לניסוח כותרת החיפוש, ואילו בידי החברה הייתה היכולת להנחות את מערכות הסריקה שברשותה "לגזור" כותרת אחרת מאתרו של בר נוי, ובכך למנוע את הפרסום המעוול.

התובע המשיך וטען כי חרף פניותיו החוזרות ונשנות, סרב בר נוי להסיר את דף האינטרנט הפוגעני וזו אף לאחר שנודע לו על הנזק התדמיתי והמקצועי הצפוי לתובע בגינו. באופן דומה, פנייתו של התובע לגוגל העלתה חרס אף היא, שכן החברה הטילה את מלוא האחריות לפרסום על כתפיו של בר נוי.

לטענתו של בר נוי, האתר שבבעלותו מציג את פסקי הדין כהווייתם, כפי שפורסמו על-ידי בית המשפט וללא כל שינוי או עיבוד, ומשום כך אין המדובר בפרסום שיש בו לשון הרע כלפי התובע. הנתבע המשיך וטען, כי נוכח העובדה שפסק הדין פורסם באתרו עוד בשנת 2003, הרי שדין התביעה להידחות מחמת התיישנות. להגנתה של גוגל נטען, כי הטקסט המוצג בכותרת החיפוש מהווה אך אינדיקאטור ראשוני באשר לרלוונטיות החיפוש המבוקש לתוצאות שהוצגו, ואין באפשרותה כל אפשרות לסרוק באופן ידני את הפרסומים אותם היא מציגה ולעמוד על טיבם.

בבחנה את הפרשה, מצאה השופטת ינון כי יש בפרסום המדובר לשון הרע, שכן הוא עלול להטעות את הקורא הסביר לחשוב שאכן התובע הוא שהורשע, ובכך אכן נפגעים הן שמו הטוב והן משלח ידו. כן מצאה השופטת, כי בחירת תוכן הכותרת ורישומה בידי בר נוי, בצירוף סירובו העיקש לשנותה חרף פניותיו של התובע והפצרותיו של בית המשפט, מחייבים להטיל את האחריות למעשים על כתפיו. בנוסף מצאה השופטת לנכון לדחות את הטענה להתיישנות התביעה, והדגישה כי משום שהאתר של בר נוי מכיל את הפרסום, הרי שהפגיעה מתחדשת כל אימת שפלוני מחפש את שמו של התובע.

באשר לענקית החיפוש, מצאה השופטת כי בשל העובדה שסריקת האתרים "וגזירת" הכותרות מהם מתבצעת באופן אוטומטי, אין בידה של גוגל אפשרות ממשית לשלוט בתוצאות המוצגות. יתר על כן המשיכה ונימקה, כי בהטלת אחריות על גוגל לסרוק באופן ידני כל דף אותו היא מבקשת לפרסם, יש לפגוע בהלך החיים העכשווי, הנסמך על תוצאות אלו באופן הולך וגובר. כמו כן, פסקה השופטת כי הקביעה האם בפרסום פלוני יש מן לשון הרע היא עבודתו של בית המשפט, ואילו הטלת משימה זו על החברה תהפוך את גוגל "לצנזר על", שבידיו למנוע כל גישה למידע הגם שאין בו כל פסול.

הכרעתו של בית המשפט במקרה זה, אינה עולה בקנה אחד עם פסק דינו של בית המשפט האירופי שניתן בחודש מאי האחרון בדבר "הזכות להישכח", המחייבת את מחיקתו של פרסום פוגעני שאינו רלוונטי עוד, בענייניו של אדם. ההבדל בתוצאה, יתכן ונובע מהסעדים השונים שנתבקש בית המשפט להעניק – סעד אופרטיבי של מחיקה בעניין הזכות להישכח, לעומת סעד פיצויי במקרה דנן.

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לפסק הדין המלא לחץ כאן 

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

התקנות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי – תחולה גם על מאגר מעורב

שנת 2025 תהיה שנה עתירת שינויים בדיני הפרטיות של ישראל. השינוי העיקרי שייכנס לתוקפו באוגוסט הוא העדכון המקיף לחוק הגנת הפרטיות, עליו ניתן לקרוא בהרחבה ...

מערך הסייבר הלאומי – נטילת טביעת אצבע לזיהוי נפגעים וחללים בעקבות ה-7 לאוקטובר

דו"ח חדש שפורסם על ידי היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ממליץ על שימוש בטביעות אצבע לצורך זיהוי פצועים וחללים באירועי רב נפגעים. לפי ההמלצה ...

מי ישמור על הסודות שלנו לאחר המוות? הצעה לתיקון לחוק הגנת הפרטיות

בעקבות רצף האירועים שהחל ביום ה-7 לאוקטובר 2023, נפגשו ישראלים רבים עם השאלות הקשות: מה דינם של הנכסים הדיגיטליים של אהובינו שלא איתנו עוד? ומה ...

הרשות להגנת הפרטיות חושפת: ליקויים חמורים בקרב מגזר בתי החולים

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.9.24) דוח פיקוח רוחב שערכה ב-28 בתי חולים בישראל, הכוללים גם מרכזים לטיפול יום ובתי חולים פרטיים. בשנים האחרונות, חלה ...
דילוג לתוכן