אין דרך בדין הישראלי לקבל פרטי רוכב קורקינט ששכר את הכלי מחברה העוסקת בכך. כך עולה מפסק-דין שניתן לאחרונה (02.04.2022) בבית משפט השלום בתל-אביב.
פסק-הדין עסק ברוכבת קורקינט חשמלי אשר בבעלות חברת ההשכרה "WIND" אשר פגעה ברכב חונה, גרמה לו נזק ונמלטה מהמקום. בעל הרכב צפה באירוע שתועד במצלמות רכבו ופנה לחברת ההשכרה לצורך סיוע באיתור הרוכבת. חברת ההשכרה סירבה למסור את פרטיה של הרוכבת בעקבות חוקי ה-GDPR האירופאיים אשר מגנים על פרטיותם של לקוחות בחברות אירופאיות.
בעל הרכב הגיש לבית המשפט השלום בת"א תביעה למתן צו שמחייב את החברה למסור את פרטיה של הרוכבת הפוגעת, אך זו נמחקה מאחר שאין בדין הישראלי הסמכה לבית המשפט לחייב את החברה למסור את פרטיו של צד שלישי.
עם זאת, השופט גיא היימן פנה אל המחוקק הישראלי בפסק דינו, בבקשה להסדיר את הנושא, וזאת מאחר שתופעת הקורקינטים החשמליים הם תופעה חדשה המחייבת התייחסות מיוחדת, וציין כי הסדרתו מערבת שיקולים חשובים ומורכבים ולכן לא מתאימה להיקבע בקביעה משפטית אלא באמצעות חקיקה. עוד כתב השופט כי "אל מול עניינם של התובעים מתגלה הדין בחולשתו. אין הוא מספק מענה הולם למבקשים אותו, הוא עלול להתברר, למרבה הקושי משענת של קנה רצוץ. מה יעשה אז האזרח שומר החוק, שאת מבטחו שם ברשויות הדין ובמוסדותיו?"
בית המשפט העליון דחה בעבר את האפשרות לתבוע בלי שידועה זהות הנתבע בעניין רמי מור, שם ביקשו לחשוף פרטי גולש אנונימי שכתב תגובה (טוקבק) פוגענית. בהיעדר חקיקה מתאימה לא ניתן להורות על חשיפת פרטיו של מזיק אנונימי גם כאשר אנונימיות זו מאפשרת לו להתחמק מאחריות להפרה שביצע.
בפרשת רמי מור, בית המשפט העליון פסק כי לא קיימת כיום מסגרת דיונית הולמת למתן צו המורה לחשוף את זהותו של גולש אנונימי באינטרנט, ואין "להמציא" מסגרת כזו בחקיקה שיפוטית.
הלכת רמי מור עומדת בתוקפה, ונכון להיום, לא ניתן לחשוף פרטי גולשים אנונימיים. המחוקק טרם התערב והסדיר נושא זה על אף אמירות בית המשפט העליון אשר הורו על כך ומספר הצעות חוק פרטיות שניסו להביא להסדרת הנושא בחקיקה.
