17 ביולי 2024 16:55

בית המשפט השלום פ"ת דחה לאחרונה (13.04.2023) ערעור שהוגש לפי תקנה 8 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי דין בערעור על סירוב לבקשת עיון), תשמ"א-1981 מכוח הוראת סעיף 15 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, לאחר שהמשיבה סירבה למחוק ממאגרי המידע שברשותה מידע אודות המערער.

הרקע לערעור הוא מערכת יחסים חוזית שבין המערער, עו"ד רונן צור, אשר היה מבוטח אצל המשיבה, אי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ. לאחר שהחליט לעבור לחברת ביטוח אחרת, ביקש המערער לקבל העתק של כל המידע האישי שנאגר ביחס אליו במאגרי המידע של המשיבה (במסגרת בקשה לעיון במידע), ולאחר שזו נענתה לבקשתו, הוסיף לבקש כי לאחר קבלת החומר המשיבה תבער את המידע אודותיו ממאגריה. זאת בטענה כי מרגע סיום החוזה ביניהם, למשיבה אין כל צורך באגירת המידע אודותיו, ולכן עליה למחוק מידע זה מאחר ואגירתו פוגע בפרטיותו. המשיבה, שהסכימה להעביר למערער את המידע אודותיו, סירבה לבקשת מחיקת המידע אודותיו ממאגריה, וזאת בטענה כי המידע עשוי להיות נחוץ עבורה בעתיד לסוגיות שונות כמו למשל תביעות עתידיות.

עו"ד רונן צור טען בערעורו כי מידע שאינו נדרש לשם המטרה שלשמה הוא נאסף מראש ובהסכמה על ידו, הוא למעשה מידע שאינו "מעודכן" על פי סעיף 14 לחוק הגנת הפרטיות ותקנה 7 לתקנות הגנת הפרטיות. משכך, טען כי מכוח תקנה 8, הקובעת כי כאשר בקשה לעיון/תיקון/מחיקה של מידע, הוא זכאי לערער לבית המשפט השלום על סירובו של בעל מאגר להיעתר לבקשת מחיקה כפי שקרה בעניין זה.

השופט אמיר לוקשינסקי-גל עסק בבחינת הצורך של המשיבה במידע אודות המערער, וסבר כי בדומה לקביעות אחרות בפסיקה, גם בעניין זה אין לחייב בעל מאגר מידע למחוק מידע העשוי להיות רלוונטי לחברה גם לאחר תום מערכת היחסים החוזית בינה לבין הלקוח. עוד סבר, כי ערעורו של המבקש כללי מדי, שכן דרישת מחיקת המידע האישי אודותיו גורפת. לגישת השופט, על בקשות למחיקת מידע אישי להיות ממוקדות כך שיכללו נושאים קונקרטיים כמו למשל, באיזה מאגר בדיוק מוחזק המידע, כיצד חרג השימוש במידע ממטרות המאגר וכיו"ב. בהקשר זה, השופט טען כי העובדה שהמערער לא צירף לערעורו את המידע שקיבל מהמשיבה, אשר אותו ביקש למחוק ממאגרי המידע, מחזקת את עמדתו ביחס לכלליות טענותיו של המערער.

כמו כן, השופט סבר כי אין לקבל את טענת המערער, לפיה תקנה 8 מקנה לו זכות ערעור כללית למחיקת על מידע אודותיו, שכן על המערער לעמוד לכל הפחות בנטל ראיה מינימלי המעיד על הצדקת בקשתו למחיקת המידע אודותיו.

משכך, השופט דחה את הערעור וקבע כי אין לחייב את המשיבה למחוק את המידע אודות המערער בנסיבות העניין.

 

[עש"א (שלום פ"ת) 11767-09-21 עו"ד רונן ניר נ' איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (נבו 13.04.2023)]

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

העברת מידע לחו"ל – טיוטת גילוי דעת של הרשות להגנת הפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (08.07.2024) טיוטת גילוי דעת בנושא העברת מידע אל מחוץ לישראל, בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ ...

תוארך תקופת ההתיישנות בתביעות על פגיעה בפרטיות

מאת: צוות דן חי ברשת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החליטה לאחרונה (14.07.2024) להאריך את תקופת ההתיישנות עבור תביעות בגין פגיעה בפרטיות משנתיים לשבע ...

הרשות להגנת הפרטיות: המלצות שימוש בתגי איתור

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (11.07.2024) המלצות לשימוש בטוח ומאוזן בתגי איתור, כגון AirTag של חברת אפל. מדובר בתגים המאפשרים למשתמשים לעקוב אחר מיקומם של ...

תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות: סמכות מתן צו הפסקת עיבוד מידע וצו מחיקת מאגר אושרה בוועדת חוקה

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מתקדמת לקראת סיום הכנת תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות לקריאה שנייה ושלישית. ביום ראשון האחרון (23.06.24) התקיים בוועדת החוקה ...
דילוג לתוכן