האם אתר "תולעת המשפט" רשאי לחשוף מידע רפואי ותעודות זהות מתוך פרוטוקולים והליכים משפטיים? בית משפט השלום בירושלים השיב לאחרונה (8.5.2026) על שאלה זו בחיוב.
קביעת בית המשפט נעשתה אגב דחיית תביעה שהוגשה נגד עמותת "התמנון – מידע ציבורי לכל (ע״ר)", מפעילת אתר "תולעת המשפט", נגד מייסד האתר גיא זומר ונגד הנהלת בתי המשפט, בטענה לפגיעה בפרטיות. לטענת התובע, במסגרת הליכים שניהל בבתי הדין לעבודה, לרבות ערעורים על החלטות של ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, פורסמו באתר "תולעת המשפט" פסקי דין ומסמכים שהכילו פרטים אישיים ורגישים אודותיו, ובהם מספר תעודת הזהות שלו, דוגמת חתימתו ומידע רפואי הנוגע למצבו הבריאותי.
בית המשפט קבע כי פרסום מידע אישי ורפואי מתוך הליכים משפטיים פומביים עשוי לחסות תחת ההגנות הקבועות בדין ולהיחשב כפרסום מותר, גם כאשר הפרסום פוגע בפרטיותו של בעל הדין. הודגש כי כאשר מדובר בדיווח נכון והוגן על הליך שהתנהל בפומבי, ובהיעדר צו איסור פרסום, עשוי הפרסום להיות מותר וליהנות מההגנה גם במקום שבו הוא כולל מידע אישי או מידע רפואי.
עיקר פסק הדין עסק באופן שבו פורסם פסק הדין הרפואי באתר "תולעת המשפט". בעוד שבפסק הדין שמו של התובע הופיע בראשי תיבות בלבד, באתר "תולעת המשפט" הוא הופיע עם פרטיו האישיים של התובע, כאשר האתר קושר את פסק הדין לעמוד שנשא את שמו המלא של התובע וריכז את כלל ההליכים שבהם היה מעורב. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי קישור זה הביא בפועל לחשיפת זהותו ביחס להליך הרפואי וכי נגרמה בכך פגיעה משמעותית בפרטיותו.
השופטת מוריה צ׳רקה הדגישה כי המידע הרפואי מצוי בליבת הזכות לפרטיות וגילויו ללא הסכמת נשוא המידע מהווה פגיעה חמורה בפרטיות. עם זאת, עמד בית המשפט על ההבחנה בין מידע רפואי לבין מידע אישי אחר שנכלל בפרסומים. מתוך הבחנה זו נקבע, שאף שפרסום מספר תעודת זהות מהווה פגיעה בפרטיות, מדובר בפגיעה מצומצמת יחסית, שאינה משתווה לפגיעה הנגרמת מחשיפת מידע רפואי. באופן דומה, בית המשפט הבהיר שפרסום חתימתו של התובע במסגרת מסמכים משפטיים מהווה לכל היותר פגיעה מינורית בפרטיות, בין היתר משום שחתימות מופיעות כדבר שבשגרה על גבי מסמכים משפטיים.
למרות ההכרה כאמור בפגיעה בפרטיות, בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי מדובר בפרסומים המותרים מכוח עקרון פומביות הדיון. בית המשפט עמד על כך שבשיטת המשפט הישראלית, הן הזכות לפרטיות והן עקרון פומביות הדיון הם עקרונות יסוד בעלי מעמד חוקתי. נקודת המוצא בדין הישראלי היא שהליכים משפטיים מתנהלים בדלתיים פתוחות ובפומבי, אלא אם ניתן צו איסור פרסום או נקבע אחרת בדין.
על רקע זה, בית המשפט קבע שהפרסומים חסים תחת ההגנות הקבועות בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, החל גם על מקרים של פגיעה בפרטיות. נקבע כי "דין וחשבון נכון והוגן" על הנעשה במסגרת הליך משפטי פומבי הוא פרסום מותר, גם כאשר הוא כולל מידע אישי ואף במקרים בהם הוא כולל מידע רפואי. קביעה זו נשענת על כך שאתר "תולעת המשפט" פרסם את פסקי הדין והמסמכים "ככתבם וכלשונם", ומשכך מדובר בפרסום מותר שאינו מקים עילת תביעה.
לסיכום, פסק הדין משקף גישה לפיה עצם קיומו של מידע אישי או רפואי במסגרת הליך משפטי פומבי אינו שולל את האפשרות לפרסמו, גם כאשר מדובר במידע רגיש. פסק הדין מדגיש את המשקל הרב שמעניק הדין הישראלי לעקרון פומביות הדיון, ואת ההגנה הרחבה הניתנת לפרסום נכון והוגן של הליכים משפטיים פומביים, גם במקרים שבהם הפרסום כרוך בחשיפת מידע אישי ורגיש ובפגיעה משמעותית בפרטיותו של בעל הדין.
בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה. עם זאת, בית המשפט נמנע מלחייב את התובע בהוצאות, בקובעו כי הן התובע והן הנתבעים פעלו מתוך אמונה כנה בחשיבות העקרונות שעליהם ביקשו להגן – הזכות לפרטיות מחד, ועקרון פומביות הדיון מאידך.
- ת"א (שלום ירושלים) 56708-12-22 ארז אומן נ' התמנון – מידע ציבורי לכל (ע"ר) (נבו 8.5.2026)
