האם שיחות בין הנאשם לזוגתו, שנקלטו במסגרת האזנת סתר כדין, קבילות כראייה במשפט, למרות שמטרת הצו לביצוע האזנה הייתה לחקור נושאים פליליים שונים בתכלית? על כך ענה בחיוב בית משפט השלום ברמלה לאחרונה (17.12.2020), וקבע כי תוצריי ההאזנות יהיו קבילים כראיה לשם הוכחת כל עבירה, גם אם מדובר בעבירה שונה מזו שלשמה ניתן הצו מלכתחילה.
המאשימה קיבלה מבית משפט המחוזי צו לביצוע האזנת סתר דין נגד הנאשם למטרת חקירה ממוקדת של עבירות מסוג פשע ואלו הניבו תוצרים ראייתיים, אשר הובילו לביסוסו של כתב-אישום בעבירות מתחום האלימות במשפחה. תוצרים אלו, אינם קשורים כלל למטרה המקורית שלשמה התקבל הצו. השאלה המרכזית שעלתה האם הראיות הללו קבילות במשפט? הנאשם טען כי יש לדחות את שיטת המאשימה, שלפיה חוק האזנת סתר יוצר 'רשת דיג' שבתוכה ניתן לכלול כל עבירה, בלא קשר למטרה הראשונית שלשמה ניתן הצו. ואילו, המאשימה טענה כי כאשר ניתן צו האזנת סתר, כל ראיה שמתקבלת במסגרתה היא ראיה קבילה לצורך ביסוס כל עבירה פלילית.
השופט מנחם מזרחי קבע כי במסגרת האיזונים נוכח טיב האישומים, האינטרס הציבורי שבמיצוי הדין עם הנטען בכתב האישום גובר על הפגיעה בפרטיות הנאשם וזוגתו. לדעת השופט, הן מלשון חוק האזנת סתר והן מפסיקות בית משפט העליון הובהר, כי כאשר ניתן צו להאזנת סתר בגין חשד לביצוע עבירה מסוג פשע, ומתגלות ראיות לביצוע עבירה שאיננה אותה עבירה שבגינה ניתן הצו, תוצרי האזנות יהיו קבילים, בין אם מדובר בעבירה מסוג פשע ובין אם לאו. מכאן, פסק השופט כי בהתאם לדין הקיים, התוצרים שנקלטו בהאזנת סתר הינם קבילים כראייה בהליך פלילי להוכחת כתב האישום. בנוסף, בעניינו כתב האישום עומד על עבירות מסוג פשע ואילו לגבי עבירות קלות, לדוגמה עבירות מסוג חטא שהתגלו אגב צווי האזנת סתר שהוצאו כדין – השופט קבע כי יש לבחון אותם על-ידי איזונים בין זכויות יסוד ושאלות של מידתיות.
[תפ (רמ') 9852-09-20 מדינת ישראל נ' והאב אל גרושי]
