23 במאי 2024 8:45

השלום ברחובות: יש עניין ציבורי בפרסום פרטים אודות מי שמנהל מאבק שכונתי

פרסום דבר אמת סביר אודות אדם במסגרת דיון ציבורי לגיטימי אינו מהווה לשון הרע ואף לא פגיעה בפרטיות. כך נקבע לאחרונה (24/08/2014) בבית משפט השלום ברחובות בתביעה שהתנהלה בין מאיר לוי ללארי זיואגי. השופטת יעל טויסטר ישראלי הדגישה בפסק דינה כי כאשר בידי הקורא ’הסביר’ להבין את הפרסומים בהקשרם הנכון, אין המדובר בפרסום דבר לשון הרע.

משך תקופה ארוכה, התנהל סכסוך בין מאיר לוי, דייר ב"שכונת הקאנטרי" שבעיר מודיעין, לבין לארי זיואגי, העומד בראש עמותה הפועלת בשכונה ומנהלת בה את פעילות מרכז הספורט. מקורו של הסכסוך בסירובו של מר לוי לשלם את דמי התחזוקה וההוצאות השוטפות הכרוכות בהפעלת המתקנים השונים במרכז, ובניסיונו לאסוף ולארגן מתנגדים נוספים לתשלום כספים אלו לעמותה.

הסכסוך בין השניים הסלים לכדי נקיטה בצעדים משפטיים, לאחר שזיואגי הפיץ פרסומים המכילים תכנים אודות לוי, תחילה באמצעות תכתובת דואר אלקטרוני ולאחר מכן בחוזרים מודפסים, שתיארו את סירובו לשלם את הסכומים האמורים והעלו טענות שונות באשר להתנהלותו ה"חבלנית" כלפי פעילות העמותה. בגין פרסומים אלה, אשר לטענתו נועדו להשמיצו ולהשחיר את דמותו בציבור, הגיש לוי תביעה כנגד זיואגי וכנגד מספר חברים נוספים בוועד העמותה, הן בעילה של הפרת חוק איסור לשון הרע והן בגין פגיעה בפרטיותו, אשר נגרמה כתוצאה מפרסום המידע אודות ענייניו האישיים ברבים.

לטענת הנתבעים, הפרסומים נעשו במסגרת וויכוח ציבורי, כאשר היה בידי הקורא הסביר להבין את תוכן הדברים בהקשרם הנכון, ומכל וכל אין בפרסומים כל כוונה לפגוע בתובע והם הובאו למטרת הדיון הציבורי בלבד.

בהכרעתה, מצאה השופטת ישראלי כי הוויכוח שהתנהל בין הצדדים עוד בטרם להגשת כתב התביעה באשר לתשלום הסכומים המתוארים, היה אמנם ויכוח פעיל ונוקב אולם לא חרג מהמסגרת הלגיטימית של דיון ציבורי לדיירי השכונה. כמו כן מצאה השופטת כי הפרסומים נשואי התביעה הועברו אך ורק לתושבי השכונה, ולא לגורמים חיצוניים זרים שאין להם יד ועניין במחלוקת. על סמך אלה פסקה השופטת כי אין המדובר בפרסום שיש בו משום השפלה או ביזוי העולה לכדי לשון הרע וכי בכל מקרה הובאו הדברים מתוך צורך ציבורי אמיתי.

בית המשפט מצא בנוסף כי התובע עצמו לא הכחיש את דבר חובו לעמותה וסירובו לשלמו, ואף הוא זה שפרסם בציבור בהזדמנויות שונות כי אינו משלם את דמי האחזקה השנתיים. יתר על אלה, השופטת ציינה כי משום שהמידע שפורסם הוא פומבי וגלוי לכל, הרי שהתובע לא הוכיח כי הופרה פרטיותו.

השופטת ישראלי דחתה את התביעה בציינה כי אפילו והפרסומים היו עולים לכדי לשון הרע, ואפילו אכן היה המידע המפורסם אודות התובע מידע אישי ומוצנע, הרי שלימין הנתבעים עומדת הגנת "אמת בפרסום" המצויה בחוק איסור לשון הרע, ואשר חופפת להגנה על פרסום מידע שאינו כוזב שקיים אינטרס ציבורי לפרסומו, המצויה בחוק הגנת הפרטיות.

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

הכנסת – מושב הקיץ 2024: תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות על הפרק

אם לא יחולו הפתעות כמו הכרזה על בחירות ופיזור הכנסת או אירוע דומה אחר, תיקון מספר 14 לחוק הגנת הפרטיות צפוי לעבור במהלך מושב הקיץ ...

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...
דילוג לתוכן