25 ביוני 2024 12:49

השלום בקריות: אתר המקיים נוהג של הודעה והסרה לא יהא אחראי על תגובות גולשים

בית  משפט השלום בקריות  קבע לאחרונה (24.07.2013) כי "ידיעות אינטרנט", מפעילת אתר YNET (להלן "מנהלת הפורום"), פטורה מאחריות בגין לשון הרע עקב פרסומי גולשים (להלן "טוקבקים").

התובע, רמי מור, מטפל אלטרנטיבי במקצועו, תבע את "ידיעות אינטרנט" על פרסומים העולים כדי לשון הרע בפורום הרפואה המתפרסם באתר YNET. המחלוקת העולה בפסק הדין, היא בדבר אחריותה של מנהלת הפורום לתכני הטוקבקים, שכן הגולשים בעניינינו נותרו אנונימיים ולא ניתן היה לתבוע אותם.

תחילה בדק בית המשפט את תחולתו של סעיף 11 לחוק, שכותרתו "אחריות בשל פרסום באמצעי תקשורת", ביחס לתוכן גולשים באתר והגיע למסקנה, שהגדרת אתר אינטרנט לפי נסיבות העניין הנדון, אינה עולה קנה אחד עם הגדרת המונח "אמצעי תקשורת" כהגדרתו בחוק (סעיף 11 (ג)).  זאת שכן, אמצעי תקשורת בעניין של אחריות לשון הרע, מצריך קיום מנגנון "עורך", כפי שקיים בעיתון, כזה היכול לווסת ולבקר את התכנים המפורסמים. אין הדבר אפשרי באתר אינטרנט בכל  הנוגע לטוקבקים.

בהמשך בחן בית המשפט את החלתו של סעיף 12 לפקודת הנזיקין דרך סעיף 7 לחוק, כלומר אחריות נזיקית על מעוול במשותף, כמייעץ ומסייע.  בקונסטרוקציה זו נדרשת הוכחת מודעות וכוונה. מאחר שסמוך לפניית התובע לנתבעת, לשם הסרה של התכנים הפוגעים, הן מהאתר והן ממנוע החיפוש, פעלה הנתבעת באופן מיידי להסרת התכנים הפוגעים, מצא בית המשפט כי לא הייתה מודעות, ואף אין כוונה לנתבעת ומשכך לא נכון יהיה להטיל אחריות מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין.

לבסוף ניתח בית המשפט את עוולת הרשלנות. המבחן הראוי לדעתו של כבוד השופט דאוד מאזן, הוא המבחן בדמות מנגנון "הודעה והסרה". מבחן זה, משקף בצורה הראויה ביותר, לדעת בית המשפט, את האיזון שיש לקיים בין חופש הביטוי, לבין ההגנה על שמו של אדם. למעשה בגישה זו מאמץ בית המשפט את גישת המשפט האמריקאי והמשפט האירופי. גישה זו סוברת כי יש להטיל על הספק, בעניינינו מנהל הפורום, אחריות ברשלנות אם אינו מסיר את ההודעה הפוגעת כאשר אין בכך הכבדה לא סבירה כשבמקביל הנזק הנגרם לצד השני הוא נזק כבד. המבחן לפיו תבחן עמידת הנתבעת בנוהל "הודעה והסרה" הוא מבחן הסבירות של פעולת הנתבעת מיום קבלת הדרישה להסרה, ועד ההסרה בפועל. נטל ההוכחה בדבר סבירות או אי הסבירות מוטל על התובע.  בעניינינו, הנתבעת פעלה להסיר באופן מיידי את תוכן הפוגע מאתרה שלה, וכן הגישה בקשה לבעלי מנוע החיפוש על מנת להסיר את הקישורים לתוכן הפוגע. התוכן הוסר כולו לאחר כחודשיים. נשאלת השאלה, האם חודשיים ימים הם בגדר זמן סביר להסרה. מאחר שלא עלה בידו של התובע להוכיח כי אין זה זמן סביר, פטר השופט את הנתבעת מאחריות.

סיכומו של עניין, התביעה נדחתה ולחובת התובע נפסקו הוצאות מתונות של 2,000 ₪ .

לפסק הדין המלא לחץ  כאן

הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

יצוא תוכנות סייבר – האם ייצוא ביטחוני? מדריך

מאת עו"ד גבריאל לבטון חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 ("החוק") קובע כי יצואן בטחוני הוא כל מי שעוסק בשיווק ו/או יצוא של ציוד בטחוני, ידע ...

מערך הסייבר והרשות להגנת הפרטיות: מתקפות סייבר בישראל עולות לנו ביוקר

דו"ח חדש של מערך הסייבר הלאומי (מאי 2024) מעריך, שהעלות הכלכלית המצטברת למשק הישראלי מנזקי מתקפות סייבר עומדת על לפחות 12 מיליארד ₪ בשנה. אומדן ...

מסתמנת החלת חובה בחוק למינוי ממונה פרטיות בארגון

חובה למנוי ממונה הגנה על הפרטיות תחול גם בישראל. כך עולה מדיון שקיימה לאחרונה (05.06.2024) ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, במסגרת הדיונים על תיקון ...

הכנסת – מושב הקיץ 2024: תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות על הפרק

אם לא יחולו הפתעות כמו הכרזה על בחירות ופיזור הכנסת או אירוע דומה אחר, תיקון מספר 14 לחוק הגנת הפרטיות צפוי לעבור במהלך מושב הקיץ ...
דילוג לתוכן