השלום בקריות: אתר המקיים נוהג של הודעה והסרה לא יהא אחראי על תגובות גולשים

בית  משפט השלום בקריות  קבע לאחרונה (24.07.2013) כי "ידיעות אינטרנט", מפעילת אתר YNET (להלן "מנהלת הפורום"), פטורה מאחריות בגין לשון הרע עקב פרסומי גולשים (להלן "טוקבקים").

התובע, רמי מור, מטפל אלטרנטיבי במקצועו, תבע את "ידיעות אינטרנט" על פרסומים העולים כדי לשון הרע בפורום הרפואה המתפרסם באתר YNET. המחלוקת העולה בפסק הדין, היא בדבר אחריותה של מנהלת הפורום לתכני הטוקבקים, שכן הגולשים בעניינינו נותרו אנונימיים ולא ניתן היה לתבוע אותם.

תחילה בדק בית המשפט את תחולתו של סעיף 11 לחוק, שכותרתו "אחריות בשל פרסום באמצעי תקשורת", ביחס לתוכן גולשים באתר והגיע למסקנה, שהגדרת אתר אינטרנט לפי נסיבות העניין הנדון, אינה עולה קנה אחד עם הגדרת המונח "אמצעי תקשורת" כהגדרתו בחוק (סעיף 11 (ג)).  זאת שכן, אמצעי תקשורת בעניין של אחריות לשון הרע, מצריך קיום מנגנון "עורך", כפי שקיים בעיתון, כזה היכול לווסת ולבקר את התכנים המפורסמים. אין הדבר אפשרי באתר אינטרנט בכל  הנוגע לטוקבקים.

בהמשך בחן בית המשפט את החלתו של סעיף 12 לפקודת הנזיקין דרך סעיף 7 לחוק, כלומר אחריות נזיקית על מעוול במשותף, כמייעץ ומסייע.  בקונסטרוקציה זו נדרשת הוכחת מודעות וכוונה. מאחר שסמוך לפניית התובע לנתבעת, לשם הסרה של התכנים הפוגעים, הן מהאתר והן ממנוע החיפוש, פעלה הנתבעת באופן מיידי להסרת התכנים הפוגעים, מצא בית המשפט כי לא הייתה מודעות, ואף אין כוונה לנתבעת ומשכך לא נכון יהיה להטיל אחריות מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין.

לבסוף ניתח בית המשפט את עוולת הרשלנות. המבחן הראוי לדעתו של כבוד השופט דאוד מאזן, הוא המבחן בדמות מנגנון "הודעה והסרה". מבחן זה, משקף בצורה הראויה ביותר, לדעת בית המשפט, את האיזון שיש לקיים בין חופש הביטוי, לבין ההגנה על שמו של אדם. למעשה בגישה זו מאמץ בית המשפט את גישת המשפט האמריקאי והמשפט האירופי. גישה זו סוברת כי יש להטיל על הספק, בעניינינו מנהל הפורום, אחריות ברשלנות אם אינו מסיר את ההודעה הפוגעת כאשר אין בכך הכבדה לא סבירה כשבמקביל הנזק הנגרם לצד השני הוא נזק כבד. המבחן לפיו תבחן עמידת הנתבעת בנוהל "הודעה והסרה" הוא מבחן הסבירות של פעולת הנתבעת מיום קבלת הדרישה להסרה, ועד ההסרה בפועל. נטל ההוכחה בדבר סבירות או אי הסבירות מוטל על התובע.  בעניינינו, הנתבעת פעלה להסיר באופן מיידי את תוכן הפוגע מאתרה שלה, וכן הגישה בקשה לבעלי מנוע החיפוש על מנת להסיר את הקישורים לתוכן הפוגע. התוכן הוסר כולו לאחר כחודשיים. נשאלת השאלה, האם חודשיים ימים הם בגדר זמן סביר להסרה. מאחר שלא עלה בידו של התובע להוכיח כי אין זה זמן סביר, פטר השופט את הנתבעת מאחריות.

סיכומו של עניין, התביעה נדחתה ולחובת התובע נפסקו הוצאות מתונות של 2,000 ₪ .

לפסק הדין המלא לחץ  כאן

הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

התקנות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי – תחולה גם על מאגר מעורב

שנת 2025 תהיה שנה עתירת שינויים בדיני הפרטיות של ישראל. השינוי העיקרי שייכנס לתוקפו באוגוסט הוא העדכון המקיף לחוק הגנת הפרטיות, עליו ניתן לקרוא בהרחבה ...

מערך הסייבר הלאומי – נטילת טביעת אצבע לזיהוי נפגעים וחללים בעקבות ה-7 לאוקטובר

דו"ח חדש שפורסם על ידי היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ממליץ על שימוש בטביעות אצבע לצורך זיהוי פצועים וחללים באירועי רב נפגעים. לפי ההמלצה ...

מי ישמור על הסודות שלנו לאחר המוות? הצעה לתיקון לחוק הגנת הפרטיות

בעקבות רצף האירועים שהחל ביום ה-7 לאוקטובר 2023, נפגשו ישראלים רבים עם השאלות הקשות: מה דינם של הנכסים הדיגיטליים של אהובינו שלא איתנו עוד? ומה ...

הרשות להגנת הפרטיות חושפת: ליקויים חמורים בקרב מגזר בתי החולים

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.9.24) דוח פיקוח רוחב שערכה ב-28 בתי חולים בישראל, הכוללים גם מרכזים לטיפול יום ובתי חולים פרטיים. בשנים האחרונות, חלה ...
דילוג לתוכן