השלום בעפולה: תביעת לשון הרע בין הכפופים לתקנון ההתאחדות לכדורגל תידון במוסד לבוררות של ההתאחדות

בית משפט השלום בעפולה, החליט לאחרונה (30.01.2015) לדחות את טענת הנתבע, שלפיה הסמכות העניינית לדון בתביעת לשון הרע נגדו מסורה למוסד הבוררות של ההתאחדות לכדורגל,לאור תחולתו של חוק הספורט על הסכסוך נשוא התיק. עם זאת, נפסק, כי אם בעלי הדין אכן היו נכנסים להגדרת "קבוצה, שחקן, מאמן או בעל תפקיד" כהגדרתם בחוק הספורט ובתקנון המוסד לבוררות, אזי אין מניעה כי התביעה תידון במוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל.

בפני השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד הונחה בקשה לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע מחמת העדר עילה, חוסר יריבות וחוסר סמכות עניינית. בעניין העדר עילה וחוסר יריבות קבעה השופטת בתמצות, כי העובדות המתוארות בכתב התביעה אכן מקימות עילת תביעה, לכאורית, שעניינה לשון הרע.

בהגיעה לבחון את טענת הסמכות העניינית, בחנה וניתחה השופטת את חוק הספורט ותקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל לאור פסיקות קודמות בנושא. ראשית, קבעה כי המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל מהווה "פתרון מהיר ויעיל לבירור סכסוכים שיש להם מאפיינים ייחודיים שנוגעים לפעילות ספורט במסגרת ההתאחדות לכדורגל ואשר מצריכים החלטות דחופות ומהירות, בשל הדינמיות בענף זה". משכך, המשיכה השופטת וקבעה כי המקרה דנן הינו פרסום המהווה לשון הרע, "פעולה זו אינה נחשבת כפעולה במסגרת איגוד הספורט באופן ישיר ומובהק. אך יחד עם זאת, לאור כוונת המחוקק ומגמת הפסיקה להרחיב את מעגל הסכסוכים אשר נתונים לסמכותו של מוסד הבוררות, ניתן לראות בסכסוך נשוא הדיון כסכסוך שקשור לפעולות במסגרת האיגוד לאור העובדה שתוכנו של הפרסות שביסוד הסכסוך היה בנוגע לפעולה שנטען, שנעשתה על-ידי המשיב במסגרת ההתאחדות ובהיותו בתפקיד נאמן בהקפאת הליכים".

עוד נקבע, כי מקום בו קיימת בנוסף לעילת לשון הרע שאלה נוספת, הנוגעת לענייני ספורט, אשר ההכרעה בה תדרוש מיומנות ובקיאות בתחום זה, ראוי שהתביעה תידון במסגרת ההתאחדות לכדורגל. לקביעה זו נוסף נימוק המבקש שלא לפצל את ההתדיינות, אשר תעכב את בירור התביעה ותביא לתוצאה בלתי ראויה.

במקרה דנן, נקבע כי אין מקום להעביר את הדיון למוסד לבוררות. זאת, מאחר וחלק מהנתבעים אינם נחשבים כקשורים לעולם הספורט באופן ישיר ואין לחוק הספורט ולתקנון המוסד לבוררות תחולה עליהם ולכן, דין התביעה להידחות.

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

התקנות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי – תחולה גם על מאגר מעורב

שנת 2025 תהיה שנה עתירת שינויים בדיני הפרטיות של ישראל. השינוי העיקרי שייכנס לתוקפו באוגוסט הוא העדכון המקיף לחוק הגנת הפרטיות, עליו ניתן לקרוא בהרחבה ...

מערך הסייבר הלאומי – נטילת טביעת אצבע לזיהוי נפגעים וחללים בעקבות ה-7 לאוקטובר

דו"ח חדש שפורסם על ידי היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ממליץ על שימוש בטביעות אצבע לצורך זיהוי פצועים וחללים באירועי רב נפגעים. לפי ההמלצה ...

מי ישמור על הסודות שלנו לאחר המוות? הצעה לתיקון לחוק הגנת הפרטיות

בעקבות רצף האירועים שהחל ביום ה-7 לאוקטובר 2023, נפגשו ישראלים רבים עם השאלות הקשות: מה דינם של הנכסים הדיגיטליים של אהובינו שלא איתנו עוד? ומה ...

הרשות להגנת הפרטיות חושפת: ליקויים חמורים בקרב מגזר בתי החולים

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.9.24) דוח פיקוח רוחב שערכה ב-28 בתי חולים בישראל, הכוללים גם מרכזים לטיפול יום ובתי חולים פרטיים. בשנים האחרונות, חלה ...
דילוג לתוכן