השלום בהרצליה: חדירה לחשבון דואר אלקטרוני מהווה פגיעה חמורה בפרטיות

אין ספק שבימים אלו נוכח ההתפתחות הבלתי פוסקת של עולם האינטרנט, בתי המשפט נדרשים לדון בסוגיות שונות וחדשניות בתחום דיני האינטרנט. באופן דומה, בית משפט השלום בהרצלייה נדרש לאחרונה (21/03/2013) לדון בתביעה, שעניינה חדירה לפרטיות על-ידי פריצות למחשב התובע ולתיבת הדואר האלקטרוני שלו, במספר מקרים שונים. במקרים אלו הנתבע, יורי גנקין, חדר בזדון למחשבו האישי של התובע, צבי אבישר, ועשה שימוש בפרטי המידע לצרכיו השונים. התביעה שנידונה הייתה תביעה אזרחית שהוגשה, זאת לאחר שהנאשם כבר הורשע בעבירות של פריצה לחשבון הדואר האלקטרוני של התובע על פי סעיף 5 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 בהליך פלילי קודם, אשר התנהל נגדו בגין אותה מסכת של אירועים.

הרקע לתביעה, שהוגשה על-ידי עורכי-הדין דן חי וליאב שפירא ממשרד דן חי ושות’, החל בהתנדבות של הנתבע כפעיל בתנועת קדימה, במסגרת התנדבותו פרסם מעת לעת מאמרים, כתבות וחיבורים באתר "יאללה קדימה" (אתר פעילי התנועה) ועמד בקשר קרוב עם התובע, אחד מבעלי האתר, במשך תקופה של שנתיים לערך. במהלך שנת 2008 גילה התובע כי נערכה בחשבון הדואר האלקטרוני שלו, תכתובת הנחזית להיות תכתובת של הודעה אשר נשלחה מתיבת הדואר של התובע לתיבת הדואר של הנתבע, לפיה מצודד התובע לכאורה בעמדת הנתבע במחלוקת שנתגלעה בין הנתבע לבין הבעלים השני של אתר הפעילים. במעשה זה ניסה הנתבע לפטור אותו מאחריות משפטית לדבר עבירה המיוחס לו.

לטענת התובע, הנתבע חדר לתוך עולמו האישי באופן שיטתי במשך תקופה של כחצי שנה תוך כוונה לעשות שימוש במידע ככלי לניגוח התובע מתוך יצר נקמה אישי. התובע פירט שני מקרים נוספים בהם נודע לו על חדירת הנתבע לדוא"ל שלו ולפרטיותו.

הנתבע טען שהתובע מנצל את מעמדו בכדי לפגוע בו, בין היתר על ידי הגשת התלונה במשטרה. עם זאת, הנתבע הודה באירוע אשר יוחס לו על ידי המשטרה של פריצה לחשבון הדואר האלקטרוני, והכחיש את כל שאר האירועים אשר התובע ייחס לו. בנוסף הנתבע הביע חרטה על מעשיו במסגרת ההליך הפלילי.

השופטת לימור רייך קבעה לבסוף, כי הנתבע חדר לתיבת הדואר האלקטרוני מתוך כוונה לפגוע בפרטיות התובע ומתוך כוונה לדאוג לאינטרסים אישיים ולפטור עצמו מהאחריות משפטית, אשר יוחסה לו על-ידי התובע. בנוסף קבעה, כי הפגיעה ברגשות התובע ובפרטיותו הייתה חמורה, נוכח מערכת היחסים בין הצדדים אשר התבססה על יחסים קולגיאליים ואמון הדדי ונוכח המעשים אשר יוחסו לנתבע. בית המשפט ציין את העובדה שבעקבות פעולותיו של הנתבע, מספר רב של קבצים אשר הכילו מידע מקצועי, אקדמי ואישי של התובע נחשפו, ובכך היה כדי להעצים את הפגיעה ברגשות התובע ובתחושת הביטחון שלו. לעניין הפיצויים קבע בית המשפט כי הנתבע ישלם לתובע פיצוי בסכום של 30,000 ₪ ובנוסף 6,000 ₪ בגין הוצאות ניהול התיק.

לפסק הדין המלא לחץ כאן

הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

אחריות דירקטוריון להגנת הסייבר: הרשות להגנת הפרטיות מנחה

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (12.09.2024) הנחייה (מס' 1/2024) המגדירה את תפקיד הדירקטוריון בפיקוח ובאחריות על אירועי סייבר וכחלק מכך פיקוח על אופן השימוש במידע ...

חברת ביוטכנולוגיה ענקית – תשלם 4.5 מיליון דולר לשלוש מדינות בארה"ב בגין אירוע אבטחת מידע

שלוש מדינות בארה"ב הודיעו על תשלום של 4.5 מיליון דולר מחברת Enzo Biochem Inc. – חברת ביוטכנולוגיה (להלן "החברה") שספגה מתקפת כופר באפריל 2023 בשל ...

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות – המדריך

היסטוריה בעולם הפרטיות הישראלי. הכנסת אישרה לאחרונה את תיקון מס' 13, לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (05.08.2024) להלן "התיקון לחוק" ו-"החוק", בהתאמה) (אשר נספר בכנסת עקב ...

אושר תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מליאת הכנסת אישרה (05.08.24) בקריאה שניה ושלישית את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. התיקון התקבל לאחר שוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת הקדישה לו ...
דילוג לתוכן