בית משפט השלום באשקלון קבע לאחרונה (14/08/2014) כי תצפית גלויה על אדם עשויה להוות פגיעה בפרטיותו, גם אם בוצעה ממרחק. יחד עם זאת במקרה הקונקרטי מצא השופט עידו כפכפי כי עמדו לנתבע ההגנות הקבועות בחוק ומכאן נדחתה התביעה.
בין התובע, זמיר נגר לבין לגרושתו, החלו הליכים משפטיים לאור התחמקויותיו מתשלום דמי מזונות שהיה חייב בהם. בתגובה לטענותיו כי אין בידו אמצעים לשלם חובותיו, ביקשה גרושתו מבעלה של אחותה, אלעד עבו, הנתבע, לתעד את התובע עובד בחוות לולים אשר בבעלות משפחתו, בכדי להשיג כנגדו ראיות המוכיחות כי נגר אכן מצניע את היקף הכנסותיו. עבו פעל בהתאם לבקשה, אולם לאחר שזוהה בעת שניסה לצלם את התמונות, החליט זמיר להגיש כנגדו תביעה בגין פגיעה בפרטיותו.
לטענת התובע, התחקותו של עבו אחריו עלתה לכדי בילוש והטרדה, ואילו ניסיון הצילום התבצע בעת ששהה ברשות היחיד, לכן עונות פעולות אלה על הגדרת הפגיעה בפרטיות, כפי שזו מופיעה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. בתגובה טען עבו, כי אין מדובר בהטרדה וחדירה לצנעת פרטיותו של נגר, שכן הצילומים בוצעו מרחוק ומתוך תצפית לחצר המשק, שם עבד התובע עם עובדים נוספים.
השופט כפכפי מצא, כי מטרת הצילום הייתה לתעד את התובע במקום עבודתו ומשום שבחצר המשק מתנהלת בזמן העבודה תנועת משאיות ועובדים רבים, אין החצר נחשבת לרשות היחיד וצילום אדם המצוי בגדרה, אינו פוגע בפרטיותו.
מנגד, ציין השופט, כי התחקותו של עבו אחר נגר תחשב לפגיעה, למרות שנעשתה ממרחק רב. הסיבה לכך היא כי המדובר היה בתצפית גלויה, אף אם מרחוק, המהווה התחקות אחר תנועותיו של אדם אשר יש בה כדי להטרידו ולפגוע בכך בפרטיותו.
למרות שמצא כי הייתה בפעילות עבו משום הטרדה, דחה השופט כפכפי את התביעה, לאחר שקבע כי לעבו עומדות ההגנות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות, בשל פעולה להגנה על עניין אישי כשר של אחות אשתו ומתוך חובה מוסרית הנובעת מכך. בית המשפט אף מצא כי פעולותיו של עבו לא חרגו מתחום הסביר, ולכן עומדת לימין הנתבע החזקה כי פעל בתום לב. .
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לפסק הדין המלא לחץ כאן
