הרשות להגנת הפרטיות מתנגדת לחיוב בהטמעת יישומון לאיתור מגעים, במסגרת המלחמה בקורונה. בחוות דעת  שפרסמה הרשות לאחרונה (20.11.2020), לקראת דיוני קבינט קורונה בדבר בחינת אפשרות להטעמה מחייבת של יישומון לאיתור מגעים, במסגרת האפשרות להפסקה בהסתייעות שירות הביטחון הכללי,  היא מנמקת כי שימוש כפוי מעין זה פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לפרטיות. ככל שהתניית הכניסה למקום ציבורי בהתקנת היישומון תעוגן במסגרת דרישות התו הסגול, האפשרות היחידה להימנע ממעקב זה היא לוותר על הכניסה למקום הציבורי, גם אם הוא מספק שירות חיוני. בכך, מוטלת מגבלה משמעותית ביותר על יכולת הבחירה של הפרט בהתקנה ושימוש ביישומון ובשלל זכויות יסוד נוספות.

בהמשך לחוות דעתה של הרשות ביום 12.10.20, הרשות מתנגדת לכל שימוש כפוי ביישומון המגן או בכל טכנולוגיית מעקב אחרת בכניסה למקומות ציבוריים. להלן עיקרי דבריה:

  • כל חיוב של הציבור להתקין יישומון או לעשות שימוש בטכנולוגיה לאיתור מגעים מחייב תיקון חקיקה ראשית, זאת כאשר הוא נוגד את סעיף 12א(ב) לחוק הסכמת שירות הביטחון הכללי, המחייב לוודא את הסכמת המשתמש בהתקנה ושימוש ביישומון.
  • יש להיערך ל-”מציאות קורונה”. כך גם ביחס לאמצעי האיכון והזכות לפרטיות; יש למצוא פתרון חלופי ומידתי. הרשות מצדדת בפסיקה של בית משפט העליון בקביעתו כי צריך לשקול חלופה שתשיג את התועלות החשובות באמצעות שימוש במנגנון וולונטרי ושקוף למשתמש.
  • הטלת חובה על כלל תושבי ישראל להתקין יישומון מעין זה תגביר באופן משמעותי ביותר את תחושת המעקב בקרב הציבור.
  • הציבור יחפש דרכים אחרות לעקוף חובה זו לרבות הגעה, כגון הגעה למקומות ציבוריים ללא טלפון נייד. החובה תהפוך לבלתי אכיפה ואף תוביל להפללה של חלקים נרחבים בציבור אשר לא יקיימו דרישה זו.
  • הרשות ריכזה נתונים ביחס לנתונים במדינות אחרות והמסקנה שעלתה היא שלא קיימת קורלציה בין השימוש באמצעים טכנולוגיים לבין הצלחת המאבק בקורונה. בפרט, אין ראיות כי השימוש באמצעים טכנולוגיים כופים מקטין את רמת התחלואה.

לבסוף, לדעת הרשות התקנת היישומון שעוקב אחר תנועות הציבור במרחב ומעביר דיווחים אוטומטיים למשרד הבריאות, הוא תקדים דרמטי ומרחיק לכת והופך את החברה הישראלית ל”חברת מעקב”. לדעת הרשות בעתיד תקדים זה עלול, בדרך של מדרון חלקלק, להתרחב לאמצעי מעקב נוספים ויעשה בהם שימוש בהקשרים שונים, לרבות לשם הגנה על חיי אדם או בריאות הציבור. לצד זאת, על המדינה לשנות את ההתנהלות בציבור הרחב, באמצעות מתן תמריצים חיוביים לביצוע מגוון פעולות הנחוצות לשם מאבק בקורונה, לרבות בגין דיווח עצמאי על חובת הבידוד והתקנת יישומונים רלוונטים. לדעת הרשות, עצם קיומו של סל תמריצים חיוביים יוביל לכך שהציבור יחפש בעצמו כלים לקבלת מידע רב יותר באשר למצבו הרפואי ולצורך שלו להיכנס לבידוד, תוך הגברת החלופות הוולונטריות היעילות ביותר שיובילו להתנהגות זו.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.