הרשות להגנת הפרטיות שוקדת בימים אלה על עדכון מקיף של כלל פרסומיה מאז נוסדה בשנת 2006, לרבות נהלים, הנחיות מקצועיות, גילויי דעת והבהרות רגולטוריות. מטרת המהלך היא להתאים את פרסומי הרשות לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שצפוי לשנות באופן מהותי את הוראות הדין החל בישראל בתחום. מדובר במאות עמודים של חומרים רגולטוריים שנכתבו לאורך כמעט 20 שנה, שלרובם לא בוצע עדכון מהותי, אם בכלל. ברשות עדיין מתלבטים האם לפרסם את כלל ההנחיות המעודכנות במרוכז, או להביאן לציבור באופן הדרגתי, עם התקדמות המלאכה.
העדכון צפוי לחול על שורה ארוכה של הנחיות מרכזיות, שחלקן פורסמו לפני עשור ואף יותר, בתקופה שבה טכנולוגיות בינה מלאכותית, ניתוח מידע בקנה מידה רחב, ופלטפורמות ענן מתקדמות כלל לא היו בשימוש נרחב או עדיין לא התקיימו. למרות זאת, המסמכים מוסיפים להתוות את אופן פעולתם של גופים פרטיים וציבוריים המעבדים מידע אישי בישראל. חלק מההנחיות מתקשות להישאר רלוונטיות, הן במישור המושגי והן במישור המהותי.
עם הפרסומים המהותיים ביותר של הרשות הטעונים עדכון, נמנים הנחיה מס' 2/2011 – שימוש בשירותי מיקור חוץ (Outsourcing) לעיבוד מידע אישי; הנחיה מס' 4/2012 – שימוש במצלמות אבטחה ומעקב ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן; והנחיה מס' 1/2017 בעניין תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על זכות העיון בהקלטות; כמו כן, הנחיה מס' 5/17 בנושא שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה; מסמך חובת יידוע במסגרת איסוף ושימוש במידע אישי – אשר פורסם ביולי 2022; וגילוי דעת בנושא פרשנות המושגים "מידע" ו"ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם" בחוק הגנת הפרטיות.
בשלב זה, הרשות טרם פרסמה לוחות זמנים לתהליך העדכון או עמדות פומביות באשר להיקף המהותי של השינויים שיבוצעו. עבור גופים המחזיקים או מעבדים מידע אישי בישראל, ובפרט עבור יועצים משפטיים, קציני ציות וממונים על הגנת הפרטיות בארגונים, היעדר ודאות רגולטורית, לצד שימוש בפרסומים ישנים שאינם מותאמים לחוק ולעידן הנוכחי, מקשה על יישום אפקטיבי של דיני הגנת הפרטיות. על רקע זה, נשמעת ציפייה לכך שהעדכון הנוכחי, ככל שיבוצע, יכלול גם בחינה מהותית של העקרונות המנחים בפרסומי הרשות, ולא רק החלפה טכנית של מושגים.
