מאת עו”ד דן חי

חוק הקמת מאגר “אל תתקשרו אלי” התקבל לאחרונה בכנסת. על פי החוק, שהוא תיקון לחוק הגנת הצרכן, יוקם ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מאגר צרכנים, שייאסר לפנות אליהם בשיחות שיווק. צרכן יהיה רשאי לבקש לרשום מספר טלפון במאגר, לשנותו או להסירו בכל עת. מנגד, עוסק או מי מטעמו לא יפנו לצרכן הרשום במאגר בפנייה שיווקית בשיחת טלפון, אלא במקרים שהוחרגו מתחולת החוק. חגיגה לצרכנים? לא בטוח.

הרעיון המקורי להקמת מאגר כזה נולד בארצות הברית. שם שכללו את המודל כאשר נקבע, כי על הרשות המסדירה (FTC) להקים ‘מרשם סירוב’, בו יכול להירשם כל מי שאינו מעוניין לקבל שיחות והודעות טלפוניות ובהמשך לכך נקבע איסור על משלוח הודעות בטלפון אל כל נמען שנרשם ב’מרשם הסירוב’. הרעיון להקים מאגר כזה עלה כבר כמה פעמים גם על שולחנו של המחוקק בארץ. הנושא נדון לעומק בפעם הראשונה ב-1996, כאשר הוסף לחוק הגנת הפרטיות פרק המשנה העוסק בדיוור ישיר. הצעה דומה עלתה שוב לדיון ב-2004, תולדה של הצעת חוק פרטית, וב-2007 כאשר נדון תיקון 40 לחוק התקשורת, הידוע בכיניו “חוק הספאם”. בשלוש ההזדמנויות האלה הרעיון נדחה.

הדעות בעד הקמת המאגר מתמקדות בעיקר בפניות צרכניות שנעשות לאנשים מהשכבה המבוגרת באוכלוסייה. אלו, בהתאם למקרים שפורסמו, מתפתים להצעות שיווקיות ורוכשים מוצרים, שאין להם באמת כל צורך בהם. טיעון נוסף שדחף את החוק הוא הרצון להפסיק את המטרד שיש לכלל הציבור, על-פי הנטען, בשיחות השיווקיות.

מנגד עולה הטענה, שהקמת מאגר סירוב תשים את הקץ על השיווק הישיר בארץ. כאשר נדון “חוק הספאם” זו הייתה אחת הטענות, שלא להכליל בו גם שיחות טלפון אנושיות. בנוסף לכך, הבעייתיות במאגרי סירוב מהסוג הזה הינה הסכנה שפרטי הנרשמים ידלפו. מסיבה זו לא הוקם מאגר מרכזי שכזה בארה”ב, בכל הקשור לדואר אלקטרוני. ההתמקדות הייתה רק בהודעות דרך מערכת חיוג אוטומטית. ב-2004 נדחתה בארץ ההצעה בטענה, כי מאגר כזה לא יחלחל מספיק לתודעת הציבור ורק מעטים ייהנו מהיתרונות שהוא יכול לספק.

מבט על החקיקה בארץ מעלה, כי יש לא מעט דרכים על פי החוק הקיים כדי להתמודד עם שיחות שיווק מטרידות. חוק הגנת הצרכן, למשל, כולל סעיף האוסר על ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן או לבני משפחתו כדי לקשור עסקה, לאחר שהביעו, במפורש או במשתמע, את רצונם בפני הגורם הפונה כי יחדל מכך. דיוור ישיר טלפוני על פי חוק הגנת הפרטיות מחייב מתן אפשרות לנמען להסיר עצמו מרשימת הדיוור וקיימת אף חקיקה שעוסקת בהטרדה.

במציאות שבה עוסק יכול לפנות במסרונים או מיילים שיווקיים רק לצרכן שנתן לו לכך הסכמה מראש, דרך השיווק הטלפוני הייתה הכמעט יחידה לפנות ישירות לצרכן. זו הייתה גם הדרך לפנות אליו כדי לקבל הסכמה למשלוח הודעות שיווקיות (‘ספאם’). חסימת הערוץ הזה תחנוק את השיווק הישיר כמט באופן מוחלט. זה הרי אסון לחברות שמתבססות על שיווק ישיר. לא בטוח שגם לצרכן זה תמיד טוב. לא מעט הצעות טובות הגיעו, בסופו של דבר, בטלפון.

במציאות שיש בה חקיקה ענפה שעוסקת בשיווק שיכול להיות טרדני, היה לכל היותר מקום להתמקד רק באוכלוסייה המבוגרת. שם זוהתה החולשה. ליתר הצרכנים היה מקום להניח להם להסתדר בעצמם. ריבוי התביעות בתחום ובכללן תביעות ייצוגיות לא מעטות מראה, שהם יודעים לעשות את זה טוב.

שיתוף
נמנה על המובילים בתחום ההגנה על הפרטיות, המידע האישי, אבטחת המידע וההתגוננות מפני מתקפת סייבר במשפט הישראלי. בנוסף לכך התמחה במקרקעין ומשפט מסחרי ועוסק אף בלשון הרע, זכויות יוצרים, חוזי IT, חתימה אלקטרונית, ליטיגציה מסחרית, התגוננות מפני תובענות ייצוגיות ודיני ספורט. משמש כבורר במסגרת סכסוכים עסקיים בתחום שונים, לרבות בתחום חוזים מסחריים, מקרקעין וספורט. חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים (2007-2012), יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי-הדין בישראל (2006-2011), מרכז תחום הפרטיות בלשכה ונציג הלשכה בדיוני הכנסת בתחום הפרטיות, מאגרי מידע והאזנות סתר (2011-2015), חבר ועדת אנגלרד לבחינת השאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין והחלטות של בתי משפט (2011-היום). דיין בבית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין (2005-2010). מייסד הועדה למשפט וספורט בלשכת עורכי הדין והראשון שעמד בראשה (2003-2005), ועדה שפרסמה בחודש ספטמבר 2005 את דו"ח דן חי לשינויי חקיקה בתחום הספורט. מחלוצי העוסקים בתחום המשפט והספורט בארץ, תוך ייצוג עשרות רבות של ספורטאים, בעיקר כדורגלנים. מרצה מהחוץ במוסדות אקדמאים בנושא ההגנה על הפרטיות בישראל ודיני ספורט. תחומי עיסוק עיקריים: ייעוץ לבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות פיננסיות, חברות סלולר וארגוני בריאות בנושאי פרטיות, המידע האישי, אבטחת מידע ומוכנות למתקפת סייבר, כולל ייצוג בפני הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט). ייצוג בהליכים משפטיים בתביעות בנושאי פרטיות, האזנת סתר, נתוני תקשורת, אינטרנט, לשון הרע, מסרים שיווקיים על-פי חוק התקשורת ('ספאם'), זכויות יוצרים וספורט, לרבות בתובענות ייצוגיות. ייצוג בעתירות לבג"ץ, עתירות מנהליות צווי מניעה וצווי עשה. ייעוץ בנושא החתימה האלקטרונית וייצוג בעלי זכויות יוצרים וסימני מסחר בעסקות רישוי והליכים משפטיים. ייצוג ספורטאים בפני אגודות ספורט, התאחדויות ואיגודי ספורט בארץ ובפני הארגונים המרכזים את ענפי הספורט בעולם.