28 במאי 2024 13:10

הצעת חוק: פיצוי ללא הוכחת נזק במקרה של הטרדה טלפונית

הסוף להטרדות הטלפוניות לצורך מכירות, פרסום או שימור לקוחות? הצעת חוק שהונחה על שולחנה של הכנסת ביום 19.10.2015, מבקשת לשנות את סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, כך שיקבע במפורש ששיחות טלפוניות לצרכנים לצורך שיווק, יהוו הטרדה טלפונית ועוולה לפי פקודת הנזיקין. השיחות עשויות לזכות את המוטרד בפיצויים ללא הוכחת נזק.

בעידן בו אנו חיים ועקב שינויים טכנולוגים וחברתיים, מעבר מידע בין צרכנים לבין גופים עסקיים, נעשה קל ופשוט מתמיד. בכדי לוודא כי השימוש הנעשה במידע אכן חוקי ונכון, נחקק, בין היתר, חוק התקשורת.

סעיף 30 לחוק קובע: "המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים."

כוונת המחוקק בנוגע לסעיף 30 אף פעם לא הייתה ברורה, בפרט בנוגע לשאלה אילו סוג של שיחות טלפוניות נחשבות כהטרדה עליה חוסה הסעיף. בית המשפט קבע לאורך השנים, כי על מנת להרשיע אדם בהתנהגות פלילית בגין הטרדה לפי סעיף 30, נדרש להוכיח כי למבצע המעשה הייתה כוונה להטריד. כלומר, כדי שתשתכלל הפרה של סעיף 30 לחוק התקשורת, בגין שיחת טלפון לאדם, נידרש להוכיח כי המטריד לכאורה, אכן התכוון להטריד כאשר ביצע את שיחת הטלפון. ברי כי היכולת להרשיע אדם בהפרה של סעיף 30 לחוק התקשורת בגין שיחת טלפון שיווקית מוטלת בספק, הרי למשווק אין כוונה להטריד בביצוע השיחה.

הצעת החוק שואפת לקבוע כי הטרדה לפי סעיף 30 תהווה עוולה אזרחית לפי פקודת הנזיקין.  משמעות הדבר היא שלא יידרש יסוד של מודעות נפשית של כוונה להטריד על מנת להרשיע אדם בהטרדה לפי הסעיף, כך שיהיה קל הרבה יותר לקבוע כי מבצעי שיחות טלפון שיווקיות ללא הסכמה, מפרים את הסעיף.

יתר על כן, הצעת החוק, אם תתקבל, קובעת כי הפרה ביודעין של הסעיף תקנה לבית המשפט לפסוק לטובת המוטרד פיצויים בגובה של 1,000 ₪ ללא הוכחת נזק. בבואו של בית המשפט לפסוק פיצויים, עליו להתחשב בשיקולים של אכיפת החוק והרתעה, עידוד המוטרד למימוש זכויותיו וחומרת ההפרה והיקפה הכספי. גובה הנזק שנגרם למוטרד לא ישנה לעניין קביעת גובה הפיצויים.

מנסחי ההצעה, חברי הכנסת איתן כבל, יואל רזבוזוב ויואל בן צור, מציינים כי הצעת החוק נועדה לעודד צרכנים לעמוד על זכותם שלא להיות מוטרדים, לאסור התקשרות בניגוד להסכמת הצרכן ולתת לצרכן אמצעי להוכיח קיומה של הטרדה בעצם השיחות השיווקיות.

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לקריאת הצעת החוק במלואה לחץ כאן.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

הכנסת – מושב הקיץ 2024: תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות על הפרק

אם לא יחולו הפתעות כמו הכרזה על בחירות ופיזור הכנסת או אירוע דומה אחר, תיקון מספר 14 לחוק הגנת הפרטיות צפוי לעבור במהלך מושב הקיץ ...

דירוג האיכות של Dun's 100 לשנת 2024: משרד דן חי ושות' דורג שוב בקבוצת האיכות הראשונה בתחום הסייבר

דירוג האיכות של מדריך dun’s 100 פרסם את דירוג משרדי עורכי הדין לשנת 2024. בתחום הסייבר המדריך דירג, את משרד דן חי ושות', שוב, תחת ...

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות

בעת האחרונה ישנה מגמה גוברת של בתי עסק הדורשים מהלקוח למסור מספר תעודת זהות לצורך מתן שירות, ולעיתים אף דורשים למסור צילום של תעודת הזהות ...

טיוטת מסמך מדיניות חדשה בנושא איסוף ושימוש במידע ביומטרי במקום העבודה

על רקע המגמה הגוברת בשימוש טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי אשר נעשה על ידי ארגונים לצרכי בקרת נוכחות עובדיהם, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.02.2024) מסמך מדיניות ...
דילוג לתוכן