העולם סביבנו נעשה פחות ופחות "פרטי". מידע אישי רב זורם לגופים שונים, ציבוריים ופרטיים, מצלמות מפוזרות כמעט בכל מקום ורשת האינטרנט מספקת מידע רב, גם במקומות שלא תמיד נוחים לנו. בתוך אלה מכוננת בכל אחד ואחת מאיתנו התחושה שמאזינים לנו מרבית שעות היום ועוקבים אחרי תנועותינו בעזרת המכשירים הסלולאריים המוחזקים על ידי רובינו.
בתוך הכאוס החלקי הזה, מנסה הרגולטור לעשות סדר, לצד מאבקים של גורמים שונים שמנסים למשוך לשני הצדדים, מי למתירנות ומי לחקיקה שתעזור להדק את השמירה על הפרטיות.
גם כשלוקחים את האמור לעיל בחשבון, עדיין, ההגנה על הפרטיות הינה מתחומי המשפט בהם נחשבת ישראל לאחת המתקדמות בעולם. קדמה זו, באה לידי ביטוי בחקיקה הקיימת בתחום, הכוללת את שני החוקים המרכזים את הנושא: חוק הגנת הפרטיות וחוק האזנת סתר, החוסים תחת המטריה החקיקתית שמעניק לזכות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בתוך המכלול הזה בולטת במיוחד ההגנה על מאגרי מידע, תחום שאינו מוסדר דיו במדינות מערביות רבות.
המבט על הפרטיות בישראל נעשה מכמה נקודות מבט. ראשית, נסקרת אותה פרטיות המכונה "קלאסית", זו משעסיקה כל אחד מאיתנו בחיי היום-יום שלו. ההיבט השני הוא זה העוסק במאגרי מידע, כאשר השאלה המרכזית הנשאלת במסגרתו, הינה עד היכן ניתן למתוח את היריעה המאפשרת את קיומם של המאגרים, תוך הגעה למכסימום אפשרויות השימוש בהם. לצד אלה נסקרת הזכות לפרטיות דרך נקודת מבטו של גולש האינטרנט, אשר בעניינו קיימת התחבטות בעיקר בכל הנוגע למידת האנונימיות שיש להעניק לו, במסגרת גלישתו ברשת.היבט נוסף של הזכות המגוונת עוסק בשאלת ההאזנה המותרת על-פי חוק, לצד איסוף נתוני התקשורת שאנו משאירים סביבנו.
בארבע הרצאות מרכוזות בנות 90 דקות כל אחת, נסקרים ארבעת התחומים המרכזיים של הזכות לפרטיות. ניתן להזמין הרצאות אלו כסדרה, או כל אחת מהן בפני עצמה. קיימת אפשרות לסקור את הנושאים בהרצאות מפורטות יותר, עד כדי קורס שלם, כמו גם ניתן לרכז נושאי משנה מהרצאות שונות, אל תוך הרצאה אחת שתערב מספר תחומים.
בהרצאות ינתנו דוגמאות שונות ממקרים בהם דנו בתי-המשפט בארץ בהפרת הזכות לפרטיות, מאגרי המידע, חובת הסודיות והשמירה על המידע, שאלת האנונימיות ברשת האינטרנט והאזנת סתר.

ההרצאה הראשונה: זכותו של אדם "להעזב לנפשו" – הזכות לפרטיות בישראל

בהרצאה יסקרו, בין היתר, הנושאים הבאים:
מה היא "פרטיות"?

  • מי זכאי להגנה על פרטיותו?
  • מה דרוש כדי לגבש "פגיעה" בפרטיות שהחוק מכיר בה?
  • החדירה האסורה לתחום הפרט – האזנה אסורה (במישור האזרחי) וצילום אסור ברשות היחיד.

זכותו של אדם לשמירה על סודיות ענייניו –

  • ההגנה על כתביו של אדם ועל הידיעות אודותיו;
  • ההגנה על חובת הסודיות מקום בו חובה זו נקבעה בקשת רחבה של חוקים אחרים;
  • חובת הסודיות מכח חוזה – סודיות ביחסי בנק-לקוח וסודיות ביחסי עובד-מעביד כדוגמה לכך.
  • ההפרה על-ידי פרסום
  • פרסום תצלום אדם ברבים בנסיבות שיש בהן כדי להביכו ולהשפילו;
  • שימוש בשם, כינוי, תמונה או קולו של אדם לשם רווח – מול זכות הפרסום;
  • ההגנה על צנעת חייו של אדם.
  • מתי תזכה הפגיעה להגנה?
  • "עניין ציבורי" כהצדקה לפגיעה בפרטיות.
  • פגיעה הנעשית בתום-לב – מתי תקנה הגנה?
  • צילום ברשות הרבים.
  • הפיצוי הכספי – המדדים לקביעת גובהו.

ההרצאה השניה: ההגנה על המידע המצוי במאגרים הממוחשבים

בהרצאה יסקרו, בין היתר, הנושאים הבאים

  • מה בין מאגרי מידע לפרטיות?
  • רישום מאגר על-פי החוק – החובה והרציונאל שמאחוריה.
  • הדרך הנכונה לניהול ואחזקת מאגר המידע.
  • אבטחת המידע כיצד?
  • דרך המלך לאיסוף החומר למאגר ואופן השימוש בו.
  • סודיות החומר המצוי במאגר והגבלת זכות השימוש בו.
  • עיבוד המידע ועריכת "חיתוכים" בחומר המצוי במאגר – מתי אפשרי?
  • הזכות לעיין במידע ולתקנו – מתי ובאיזו דרך?
  • הסכנה העורבת לפרטיות בעצם קיומו של "מאגר" – מול ההצדקה להחזיקו

. ההרצאה השלישית: האנונימיות ברשת

  • מהי אותה "רשת" ובמה היא שונה ממדיות אחרות שהכרנו לפניה?
  • קיסמה של האנונימיות ב"רשת" וטענות התומכים בה.
  • הסיכונים שמעלה הרשת – מיון התכנים המועלים על-ידי גולשים.
  • מה דינו של חומר שמועלה על-ידי גולשים? האם קיים הבדל בין "טוק-בק", בלוג או פורום?
  • המקורות האפשריים לקביעת אחריות ב"רשת".
  • "עיתון" ברשת מול אתרים בעלי סממנים אחרים.
  • אחריות מפעילי אתרים וספקי האינטרנט.
  • שאלת ה"רשלנות" של מפעילי האתר, כבסיס אפשרי לקביעת אחריות.
  • "הודעה והסרה" כמקור לפטור מאחריות.
  • חשיפת כתובת ה-IP של הגולש – מתי תתאפשר?
  • הנסיונות להתגבר על ה"ג’ונגל" ברשת.
  • ההרצאה הרביעית: האזנת סתר ונתוני תקשורת
  • מהי "האזנה" על פי החוק? מתי תהא ב"סתר"?
  • ההיתרים להאזין למען "בטחון המדינה".
  • האזנת סתר לצורך מניעת עבירות וגילוי עבריינים.
  • שאלת ההאזנה לשיחות "חסויות" – בעלי מקצוע הנהנים מחיסיון, חברי כנסת ועיתונאים.
  • האזנות "מוגנות" – שיחה ברשות הרבים.
  • האפשרות לפסול ראיה שהושגה בניגוד לחוק.
  • הטיפול בחומר מוקלט כדין ושאלת קבילותו – מעמד התמליל.
  • מה מעמדם של "נתוני התקשרות" הקשורים לשיחה?
  • נתוני המיקום – מתי ימסרו ולמי?
  • מאגר נתוני הזיהוי המשטרתי – היקפו ודרכי השימוש בו.
שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.