האם מעקב של מעביד אחר עובדו במהלך יציאה לחופשת מחלה, תוך שימוש במשרד חקירות פרטי עולה לכדי פגיעה בפרטיות של העובד? בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו דן לאחרונה (5.2.2013) בשאלה והשיב עליה בשלילה.
התובעת בתיק, רויטל סלם, עבדה אצל הנתבעת, עיצובים גרפיקה ותקשורת שיווקית בע"מ, כגרפיקאית ומנהלת הסטודיו, במשך כחמש שנים. במקביל לסיום עבודתה, נעדרה מהעבודה מספר חודשים והמציאה לנתבעת אישורי מחלה מהם עלה ששברה צלע. הנתבעת, אשר חשדה שהתובעת אינה חולה, פנתה למשרד חקירות אשר עקב אחרי התובעת. מדו"חות החקירה ומהצילומים שערך משרד החקירות, נראתה התובעת כשהיא נוהגת במכונית, בקניון, בחנות בגדים, בבית קפה, בחנות צילום, נפגשת עם מכרות ברחוב וכדומה.
לאחר שנודע לתובעת על עצם המעקב, הודיעה לנתבעת על התפטרותה. עקב כך, התובעת טענה כי מגיעים לה פיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, בשל פיטוריה עקב הרעת התנאים (המעקב שהתבצע אחריה). נוסף על כך, דרשה התובעת פיצוי לפי סעיף 29א(1) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981, בגין המעקב אחריה במהלך חופשת המחלה, אשר לטענתה מהווה בילוש ו/או התחקות אסורים על פי החוק, בכך שהטרידו את התובעת, פגעו בפרטיותה באופן חמור, בכבודה ובצנעת חייה.
הנתבעת טענה כי עיקוב ובילוש כשלעצמם, כשאינם נעשים באופן שיש בו להטריד, כפי שנעשו, אינם מהווים הפרה של חוק הגנת הפרטיות. לגרסתה פירוש של המעקב שערכו כמטריד, אינו מתיישב עם לשון החוק, הקובע כי "בילוש ומעקב העלולים להטרידו", ולא כל בילוש או מעקב. בנוסף, מבחינה מעשית, המשמעות של קביעה שכזאת היא צמצום עד כדי ביטול פעולתם של החוקרים הפרטיים.
בית הדין לעבודה דחה את טענות התובעת במסגרת חוק הגנת הפרטיות, בכל הנוגע לסעיף 29א(1) לחוק. השופטת דגית ויסמן קבעה כי המעקב נעשה ברשות הרבים וללא חדירה לרשות היחיד של התובעת, ללא הטרדה שלה או הסובבים אותה. המעקב שערכה הנתבעת לא נעשה כחלק ממדיניות כללית של מעקב אחר עובדים, אלא כתגובה למצב מסוים שהתעורר. המידע שהתקבל על התובעת נותר ברשות המעביד, הוא לא פרסם אותו לצדדים שלישיים ולא עשה בו שימוש זולת הצגתו לתובעת. בנסיבות אלה, עצם הפניה לחוקרים הפרטיים וכן האופן שבו המעסיק נהג לאחר קבלת המידע, הם מידתיים וסבירים בסיטואציה שנוצרה.
תע"א (תל-אביב-יפו) 9331-09, רויטל סלם נגד עיצובים גרפיקה ותקשורת שיווקית בע"מ.
הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
