המבצע העלום בחאן יונס, פרסום תמונות חיילי צה”ל על-ידי החמאס והפצתם ברשתות החברתיות בניגוד לעמדת הצנזורה הצבאית, מזכירים לנו שוב את המצב בו מידע מהיר ולא תמיד מהימן עובר ברשתות החברתיות בלי כל הגבלה מעשית.

אין ספק כי חמורים הדברים כאשר הדבר נעשה בנוגע לזהותם של פצועים והרוגים, קודם הכרזת הגורמים הרשמיים על הנתונים. התופעה החמורה אף משליכה על משפחות ההרוגים והפצועים שמגלות על פגיעת יקיריהן לא אחת מהודעות תפוצה המוניות וקבוצות וואטסאפ, ולא על-ידי הודעה רשמית של גורמי הצבא או המשטרה.

בתופעה הזו מנסה להתמודד עתה ח”כ ניסן סלומיאנסקי, יו”ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, עת כינס דיון מיוחד של הועדה על רקע הצעת חוק שהעלה לפני כשלוש שנים ועתה הוא מנסה להפיח בה רוח חיים.

הצעת החוק הזו מעוררת שוב את השאלה האם ראוי לנסות ולהגביל את הפרסומים ברשת. המתנגדים לכך יצביעו על העולם הפתוח באינטרנט, כעולם המשתמש ככיכר העיר החדשה המשקפת את חופש הביטוי וברשתות החברתיות השונות את גולת הכותרת של העולם הזה. פגיעה בעולם הזה, יטענו, תהווה פגיעה אנושה בחופש הביטוי.

אבל האם חופש ביטוי הזה משמעו גם חופש הביזוי – כלי המאפשר לגורמים המפרסמים בו לזלזל, הלכה למעשה, בחוק? האם לא ראוי לנסות ולהילחם בתופעה, גם אם משימה זו קשה, או שפשוט צריך להרים ידיים ולהיכנע?

קשה להשלים עם חופש כזה. במציאות שבה הרשת הופכת פורום לפרסומים פוגעניים, כאלו החושפים פרטים שפרסומם נאסר כמו גם פרסומים הפוגעים בזכות לפרטיות או בשם הטוב, ראוי לחשוב איך ניתן למגר את התופעה.

כעוסקים באפשרויות מיגור התופעה, ניתן לדבר על מושגים כמו חינוך והטפה למתינות ברשת. אלו אם יעשו נכון, ללא ספק יסייעו לצמצם במידה מסוימת את הפרסומים הפוגעניים ברשת. אך בכך לא די.  

בכדי לאפשר את ההתמודדות עם מצב הדברים המתואר לעיל, יש להתאים את הוראות החוק לכך, בין אם על-ידי תיקוני חקיקה של חוקים קיימים, כמו חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע, ובין אם על-ידי חקיקת חוק חדש ונפרד שיטפל בסוגיה.

אך בהצעה שעל סדר היום לא די. ניסיון העבר הראה כי טיפול טוב בסוגיה הוא כזה, שיאפשר גם אכיפה אזרחית. אכיפה כזו תתאפשר אם יקבע בחוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום מרתיע כנגד פרסומים מסוג זה. דוגמה טובה לאכיפה אזרחית כזו ניתן לראות מתחום ה’ספאם’. התיקון שנעשה בחוק התקשורת לפני כעשר שנים, בו הוספה אותה הוראה האוסרת להפיץ מסרים פרסומיים לערוצי התקשורת ההמוניים, כמו מייל ומסרונים, נאכף בעיקר על-ידי אותם אזרחים החשים נפגעים מהוראות החוק ומגישים תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק, פיצוי הקיים בחוק ה’ספאם’. כך יקרה אם תיקוני החקיקה יאפשרו למי שנפגע מהפרסומים מתוארים ברשת להגיש תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק, שצריך להיות גבוה ומרתיע.

מאחר ופרסומים פוגעניים רבים נעשים באופן אנונימי או תחת זהות בדויה ברשתות החברתיות, יש להניח אף כלים בחוק לחשיפת מעוולים אנונימיים כאלה, כלים שלא מצויים היום בחוק ביחס להליכים אזרחיים. בעבר התייחס לכך אף בית המשפט העליון תוך שהוא פונה למחוקק ומצביע על הצורך בשינויי חקיקה מתאימים שיאפשרו לחשוף בהליכים אזרחיים מעוולים אנונימיים. עד היום הכנסת לא הרימה את הכפפה.

פגיעה באנונימיות יכולה להיתפס, אולי, כפגיעה בזכות לפרטיות. אך עיננו הרואות כי דווקא האנונימיות של המפרסמים המעוולים היא זו שמביאה, בין היתר, לפגיעה קשה בזכות. היטיב לבטא את הדברים שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בפסק-הדין שנתן עוד בשבתו בבית-המשפט המחוזי בחיפה, וקבע כי “האנונימיות אינה שקולה לפרטיות. נהפוך הוא, דווקא האנונימיות מאפשרת פגיעה קשה בפרטיותם של אחרים”.

שיתוף
נמנה על המובילים בתחום ההגנה על הפרטיות, המידע האישי, אבטחת המידע וההתגוננות מפני מתקפת סייבר במשפט הישראלי. בנוסף לכך התמחה במקרקעין ומשפט מסחרי ועוסק אף בלשון הרע, זכויות יוצרים, חוזי IT, חתימה אלקטרונית, ליטיגציה מסחרית, התגוננות מפני תובענות ייצוגיות ודיני ספורט. משמש כבורר במסגרת סכסוכים עסקיים בתחום שונים, לרבות בתחום חוזים מסחריים, מקרקעין וספורט. חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים (2007-2012), יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי-הדין בישראל (2006-2011), מרכז תחום הפרטיות בלשכה ונציג הלשכה בדיוני הכנסת בתחום הפרטיות, מאגרי מידע והאזנות סתר (2011-2015), חבר ועדת אנגלרד לבחינת השאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין והחלטות של בתי משפט (2011-היום). דיין בבית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין (2005-2010). מייסד הועדה למשפט וספורט בלשכת עורכי הדין והראשון שעמד בראשה (2003-2005), ועדה שפרסמה בחודש ספטמבר 2005 את דו"ח דן חי לשינויי חקיקה בתחום הספורט. מחלוצי העוסקים בתחום המשפט והספורט בארץ, תוך ייצוג עשרות רבות של ספורטאים, בעיקר כדורגלנים. מרצה מהחוץ במוסדות אקדמאים בנושא ההגנה על הפרטיות בישראל ודיני ספורט. תחומי עיסוק עיקריים: ייעוץ לבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות פיננסיות, חברות סלולר וארגוני בריאות בנושאי פרטיות, המידע האישי, אבטחת מידע ומוכנות למתקפת סייבר, כולל ייצוג בפני הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט). ייצוג בהליכים משפטיים בתביעות בנושאי פרטיות, האזנת סתר, נתוני תקשורת, אינטרנט, לשון הרע, מסרים שיווקיים על-פי חוק התקשורת ('ספאם'), זכויות יוצרים וספורט, לרבות בתובענות ייצוגיות. ייצוג בעתירות לבג"ץ, עתירות מנהליות צווי מניעה וצווי עשה. ייעוץ בנושא החתימה האלקטרונית וייצוג בעלי זכויות יוצרים וסימני מסחר בעסקות רישוי והליכים משפטיים. ייצוג ספורטאים בפני אגודות ספורט, התאחדויות ואיגודי ספורט בארץ ובפני הארגונים המרכזים את ענפי הספורט בעולם.