13 ביולי 2024 6:15

הפגיעה בפרטיות אזרחי ישראל עולה מדרגה: הצעת חוק לפיה רשויות נוספות יוכלו לקבל נתוני תקשורת

בימים הקרובים, ככול הנראה ביום ראשון ה- 29.06.14, תוגש על ידי משרד המשפטים לאישור וועדת השרים לענייני חקיקה הצעה לתיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), תשס"ח-2007, הידוע בכינויו "חוק נתוני תקשורת" או "חוק האח הגדול".

החוק, במתכונתו הנוכחית טרם ההצעה לתיקון, מאפשר לגופים שונים במדינת ישראל (משטרת ישראל,  משטרה צבאית חוקת, מחלקה לחקירת שוטרים, היחידה לחקירת שוטרים צבאיים, רשות לניירות ערך, רשות המיסים ולרשות להגבלים עסקיים) לקבל מידע אודות נתוני תקשורת של אזרחים. כך למשל, אם תרצה המשטרה לקבל מידע בדבר איכון הטלפון הסלולארי של אדם הנחשד בפלילים, יש ביכולתה לבקש צו בית משפט המתיר לה לעשות כן.

במקרים דחופים, בהם ישנה חשיבות עליונה לדחיפות המידע (כגון שאלת חיים או מוות), יכולה המשטרה לפעול לקבלת המידע אף מבלי לקבל את אישורו או רשותו של בית המשפט, בדמות צו.

התמורות בחוק, כפי שהן באות לידי ביטוי בהצעת החוק שעתידה להיות מוגשת כאמור, באות לידי ביטוי בכמה מישורים. ראשית, הצטרפות מספר לא מבוטל של גופים שיכולים לקבל את המידע הפוגעני. כך למשל, לפי הצעת החוק יוכלו לקבל את המידע אף רשות העתיקות, רשם מאגרי המידע, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה וכן הממונה על הביטחון במערכת הביטחון. כל אלה, וחרף העובדה כי ישנו קושי ממשי להצדיק את הפגיעה בפרטיות אל מול תועלת שתצמח לרשות הטבע והגנים או למשרד החקלאות – למשל, יוכלו לעקוב ולנטר את תנועתם של אזרחי מדינת ישראל בעקבות הצעת החוק הנדונה.

הצעת החוק טומנת בחובה עוד מספר שינויים בחוק, הפועלים לרעת האזרחים. כך למשל, לשר המשפטים תינתן האפשרות לקבוע, על פי שיקול דעתו הבלעדי, לגביי גופים נוספים שיהיו רשאים לעשות שימוש בנתוני התקשורת, מלבד הגורמים המאושרים בחוק. פגיעה נוספת, הינה בדמות המידע עצמו שייאסף והגופים מהם ייאסף המידע. כיום המושג "נתוני התקשורת" מתייחס רק למידע מגופים בעלי רישיון בזק. לפי הצעת החוק, מידע בדבר נתוני תקשורת יכול להיות מכל גוף המחזיק מידע שכזה, ללא קשר לשאלה האם יש לו רישיון בזק.

גם במתכונתו הנוכחית, החוק אינו עולה בקנה אחד עם השמירה הראויה על הזכות לפרטיות או מניעת הפגיעה בה. הצעת החוק אף מחריפה את הפגיעה הקיימת, והופכת את חיי האזרחים בישראל, למעין תוכנית ריאליטי דוגמת "האח הגדול".

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות: סמכות מתן צו הפסקת עיבוד מידע וצו מחיקת מאגר אושרה בוועדת חוקה

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מתקדמת לקראת סיום הכנת תיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות לקריאה שנייה ושלישית. ביום ראשון האחרון (23.06.24) התקיים בוועדת החוקה ...

יצוא תוכנות סייבר – האם ייצוא ביטחוני? מדריך

מאת עו"ד גבריאל לבטון חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 ("החוק") קובע כי יצואן בטחוני הוא כל מי שעוסק בשיווק ו/או יצוא של ציוד בטחוני, ידע ...

מערך הסייבר והרשות להגנת הפרטיות: מתקפות סייבר בישראל עולות לנו ביוקר

דו"ח חדש של מערך הסייבר הלאומי (מאי 2024) מעריך, שהעלות הכלכלית המצטברת למשק הישראלי מנזקי מתקפות סייבר עומדת על לפחות 12 מיליארד ₪ בשנה. אומדן ...

מסתמנת החלת חובה בחוק למינוי ממונה פרטיות בארגון

חובה למנוי ממונה הגנה על הפרטיות תחול גם בישראל. כך עולה מדיון שקיימה לאחרונה (05.06.2024) ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, במסגרת הדיונים על תיקון ...
דילוג לתוכן