מקרה שהוכרע לאחרונה (24.03.2025) בבית משפט השלום בירושלים, קבע כי הודעה ששלחה הנתבעת, מטפלת ברפואה משלימה, בקבוצות ווטסאפ שונות הועתקה לגמרי מהודעה ששלחה התובעת, יועצת לבריאות טבעית ולכן האחרונה זכאית לפיצויים ללא הוכחת נזק על פגיעה בזכויות היוצרים שלה.
ההודעה המקורית כללה טיפים להתנהלות בריאה ומספר מסרים קליטים, וזו נשלחה לקבוצות ווטסאפ שונות לקראת סיומו של חודש המודעות לסרטן השד. בתחתית ההודעה חתמה התובעת את שמה והוסיפה את פרטי העסק שלה. אי לכך, הופתעה התובעת לגלות כי מספר ימים לאחר מכן, הנתבעת שלחה את אותו הנוסח לקבוצות ווטסאפ שונות תוך שהשמיטה את פרטי התובעת, ואף בקבוצות מסוימות הוסיפה את פרטי העסק שלה (העסק של הנתבעת).
בין התובעת לנתבעת היה שיתוף פעולה עסקי ולכן טענה הנתבעת כי הדבר נעשה במסגרת שיתוף פעולה זה וכי ההודעות דומות בלבד ואין לראות בהן העתקה. כבוד השופט מחמד חאג' יחיא דחה את טענותיה וקבע כי מדובר בהעתקה מלאה.
על מנת שיהיה ניתן לקבוע שמדובר ביצירה ספרותית הזכאית להגנה, החוק דורש להוכיח "מקוריות", אך דרישה זו מגיעה מבלי שהחוק מגדיר מקוריות מהי. בפסיקה הומצאו 3 מבחנים שעל פיהם יהיה ניתן להכריע את מידת המקוריות וההעתקה של יצירות. ראשית מבחן המקור, המנתח את המקור ליצירה. שנית, מבחן ההשקעה, הבוחן את מידת ההשקעה של היוצר ביצירה, כאשר נקבע כי כל שנדרש להוכחתו הוא השקעה מינימלית של משאב אנושי כלשהו. המבחן האחרון, מבחן היצירתיות מנסה לאתר קיומה של תרומה אינטלקטואלית כלשהי של היוצר ליצירה.
בענייננו, השופט מציין כי הנתבעת לא הכחישה שהמקור להודעתה הינו הודעתה של התובעת. בעניין מבחן ההשקעה, מציין השופט כי ניכרת השקעה בחשיבה בעת הניסוח, בבחירת המילים לפי ההקשר, ההדגשות במשפטים ועוד. ההשקעה באה לידי ביטוי גם בהקשר של עיתוי הפרסום, שכן ההודעה כוללת המלצות לאורח חיים בריא כאלמנט מניעתי מפני תחלואת סרטן השד, והיא נשלחה ככתוב לעיל עם סיום חודש המודעות לסרטן השד. גם מבחן היצירתיות מתקיים לטעמו של השופט וזה בא לידי ביטוי בנוסח הפשוט והקליט של המסרים, לצד השימוש בהדגשים ובסמלונים.
לבסוף בית המשפט קבע כי ההודעה שהועתקה ופורסמה על ידי הנתבעת בקבוצות הוא יצירה ספרותית המוגנת בזכויות יוצרים שכן הוכחה מקוריותה, וכי ההעתקה – שכללה את המלל והמבנה במלואם – מהווה הפרה של זכויות התובעת. כמו כן, נראה כי מדובר בקבוצות של לקוחות פוטנציאליים או מטפלים, והפצה בווטסאפ, גם אם נראית פרטית, מהווה בפועל תפוצה רחבה. עוד נקבע כי לא הייתה הסכמה מצד התובעת להעתקה והפרסום, וכי שיתוף הפעולה העסקי הנטען בין הצדדים היה נקודתי ומוגבל, ואינו מקים רשות לשימוש ביצירתה.
על הנתבעת הוטל לפצות את התובעת בסך 6,000 ₪ בצירוף עם הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין, בסך כולל 4,000 ₪. הפיצוי על הפרת זכויות יוצרים נע כיום בין רף מינימלי של 0 ₪ ועד ל-100,000 ₪, ללא הוכחת נזק.
ת"א 12670-05-23 בן שלום נ' אייזנבך
