העליון: פגיעה חמורה בפרטיות מצדיקה איסור הפצת ספר

בית המשפט העליון הורה לאחרונה (22.5.14) על איסור הפצתו של רומן, לאחר שמצא כי התיאורים שמופיעים בו פוגעים בפרטיותה של העותרת. השופט נעם סולברג, אשר הוביל את פסק-הדין של ההרכב, קבע כי אין לקבל את הטענה כי מדובר בספר שעלילתו אינה קשורה למציאות. לשיטת השופט סולברג מדובר בתיאור דמותה של העותרת באופן הניתן לזיהוי.

במרכז פסק הדין עמדה לדיון שאלת חשיבותו של חופש הביטוי ומה הדין כאשר זכות זו מתנגשת עם זכותו של אדם לפרטיות. בהקשר זה עסק בית המשפט בשאלה כיצד עליו לבצע איזון עדין זה, בין חופש הביטוי מחד לבין הזכות לפרטיות מאידך.

טרם הגיעו לפתחו של בית המשפט, שררה בין הצדדים מערכת יחסים רומנטית ואינטימית. לאחר שנפרדו, ביקש פלוני, המערער בפסק הדין להפיץ ספר פרי עטיו, המתאר את קורותיו וביניהם פרטים רבים ומדויקים אודות המשיבה. לטענת המערער מדובר ביצירה ספרותית בדיונית המוגנת מכוחו של חופש הביטוי, אולם המשיבה טענה כי משום ריבוי הפרטים האמיתיים, מדובר ביצירה אוטוביוגרפית הפוגעת בפרטיותה.

בית המשפט נדרש למשימת האיזון בין הזכויות הנפגעות, חופש הביטוי מחד והזכות לפרטיות מאידך, כאמור. בפסק הדין, מציין בית המשפט כי חופש היצירה האוטוביוגראפית אינו בגדר זכות מוחלטת, כמו גם הזכות לפרטיות ובכל מקרה של התנגשות ביניהן, יש לבחון כל מקרה לגופו. בית המשפט לא קיבל הכרעה עקרונית באשר לאיזו זכות גוברת, שכן שתיהן מצויות באותו מעמד נורמטיבי.

בית המשפט אף בחן, כאמור, את מידת הבדיוניות ביצירה וקבע כי יצירתו של המערער מכילה פרטים רבים אודות המשיבה, באופן המאפשר את זיהויה. צירוף הזיהוי האפשרי ביחד עם הפרטים האינטימיים אודותיה, פוגעים, לדעת בית המשפט, בלב ליבה של זכותה לפרטיות של המשיבה. לפי-כך נקבע כי הפגיעה החמורה בזכות לפרטיות של המשיבה, תגבר על פגיעה  בינונית בחופש הביטוי, ובעוד שהמשיבה נפגעה פגיעה מהותית ועמוקה ביותר, היה בידי המערער להשמיט או לבדות פרטי זיהוי אחדים באופן שישבש את זיהוי המשיבה, או להפחית מתיאורי מעגל חייה ומערכת היחסים ביניהם.

לצד ההכרעה עסק בית המשפט בשאלה אם המשיבה הסכימה לוותר על פרטיותה בפני המשיב ומה טיבה של חזרה כזו מהסכמה לפגיעה בפרטיות. למרות שהטענה לא הוכחה מצא השופט סולברג לנכון להעיר, כי הסכמה לוותר על פרטיות אינה שקולה להסכמה חוזית ולא תמיד תהא ניתנת לאכיפה. כך ככל שההסכמה הינה לפגיעה עמוקה יותר בזכות, לא יהא ניתן לאכוף אותה, במקרה ונפגע חזר בו מהסכמתו, ובאם הגורם לטובתו ניתנה ההסכמה יראה כי הסתמך עליה וניזוק מהנסיגה ממנה, יוכל לתבוע בגין כך פיצוי כספי בלבד.

 סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.

הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

חברת ביוטכנולוגיה ענקית – תשלם 4.5 מיליון דולר לשלוש מדינות בארה"ב בגין אירוע אבטחת מידע

שלוש מדינות בארה"ב הודיעו על תשלום של 4.5 מיליון דולר מחברת Enzo Biochem Inc. – חברת ביוטכנולוגיה (להלן "החברה") שספגה מתקפת כופר באפריל 2023 בשל ...

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות – המדריך

היסטוריה בעולם הפרטיות הישראלי. הכנסת אישרה לאחרונה את תיקון מס' 13, לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (05.08.2024) להלן "התיקון לחוק" ו-"החוק", בהתאמה) (אשר נספר בכנסת עקב ...

אושר תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מליאת הכנסת אישרה (05.08.24) בקריאה שניה ושלישית את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. התיקון התקבל לאחר שוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת הקדישה לו ...

ועדת חוקה אישרה את התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת אשירה (21.07.2024) תיקון מקיף והיסטורי לחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13 שבטעות נספר תחילה כתיקון 14) והוא צפוי לעבור ...
דילוג לתוכן