בית המשפט העליון נדרש שוב לסוגיית משלוח דואר ספאם וקבע, במסגרת בקשת ערעור שהגיש אילן חזני נגד שמעון הנגבי, כי הפיצוי בשל שליחת 27 "דברי פרסומת" הינו פיצוי על סך 10,000 ₪. זאת על אף שתקרת הפיצוי בגין היקף משלוח הודעות ’זבל’ במקרה הנדון עמדה על 27,000 ₪. בית המשפט סבר כי פיצוי זה הולם את נסיבות המקרה ודי בסכום זה כדי להשיג את תכלית האכיפה וההרתעה.
פסק הדין ניתן במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי דין התביעה להידחות בקובעו כי " נוכח העובדה כי התובע בקיא בתחום האינטרנט הוא היה צריך להקליק על הקישור של ההסרה אולם בחר שלא לעשות כן והמשיך לקבל בדרך זו את הודעת הפרסומת לכתובותיו השונות".
השופט עוזי פוגלמן, אשר הוביל את חוות-הדעת של ההרכב (יחד עם השופטים יצחק עמית ואליקים רובינשטיין) קבע בפסק הדין, כי מטרת הפיצוי בשונה מפיצויים אחרים אינה להשיב את מצבו של התובע לקדמותו, כי אם לאכוף את החוק, להרתיע את הנתבע ולתמרץ הגשת תביעות יעילות. בנוסף, הפיצוי נועד להכווין את התנהגות הנתבע באופן שפרסום עתידי במתכונת זו יהיה בלתי כדאי עבורו. כפי שניתן להבין, ככל שמספר ההפרות עולה כך גדלה התקרה שבית המשפט רשאי לפסוק, אולם עליו להיעצר בסכום המשקף הרתעה יעילה בנסיבות העניין ולא לפסוק מעבר לכך.
פסק הדין מבחין בין ברירות המחדל הנהוגות בעולם המערבי. מודל Opt-in הקיים באיחוד האירופי, אשר אומץ גם בישראל ולפיו חל איסור על משלוח הודעות פרסומת בשיווק ישיר, אלא אם כן התקבלה מראש הסכמת הנמען, כפי שגם קובע סעיף 30א לחוק התקשורת. מנגד, המודל ההפוך, מודל Opt-out הקיים בארה"ב, לפיו ניתן לשלוח הודעות פרסומת בשיווק ישיר, אלא אם כן הודיע הנמען כי הוא מסרב לקבל הודעות כאמור, כפי שהדבר תקף בארץ לגבי דיוור ישיר על-פי חוק הגנת הפרטיות.
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לקריאת פס"ד המלא לחץ כאן.
