דברים שנאמרים אגב סכסוך עסקי צריכים להימדד אחרת בשאלה אם הוצאה לשון הרע ובהתחשב בכך שנאמרו תוך כדי הסכסוך. כך קבע לאחרונה (22.07.2015) ביהמ"ש העליון, כאשר קיבל את הערעור ודחה את הערעור שכנגד בשאלת האחריות בלשון הרע בסכסוך עסקי בין המערערת והמשיבה שכנגד, חברתCanwest Global Communications Corp ובין המשיבה והמערערת שכנגד, חברת "מקרקעי תקשורת בע"מ" ובעליה, אלי עזור.
בין החברות התנהל מו"מ לרכישה משותפת של אמצעי תקשורת, העיתון ג’רוזלם פוסט. משלא צלח המו"מ החלו הצדדים בהליך בוררות אשר במהלכו פורסמו בכלי התקשורת השונים סדרות פרסומים הנטענים כבעלי תוכן פוגעני.
בבחינת התקיימות לשון הרע בסכסוך נשוא תביעה זו פרט השופט עוזי פוגלמן, אשר כתב את פסק-הדין, את הדרך בה הגיע לתוצאה. השופט פוגלמן פסק כי כבכל סכסוך אשר בו נדונה שאלת לשון הרע יש להתחשב בשיקולים שונים המשקפים את האיזון הכללי שמאפיין את יישום דיני לשון הרע, בין חופש הביטוי מחד לבין הזכות לשם טוב מאידך. בכלל זאת, יש לבחון את מידת העניין הציבורי שמעורר הסכסוך, את האופן שבו מוצגים הפרסומים והדרך שבה הם מתקבלים בעיני הצופה מהצד.
השופט פוגלמן קבע כי לצורך הכרעה בשאלת העניין הציבורי, יש להביא בחשבון את מידת ההכרות של האדם הסביר עם החברה הרלוונטית ויש להעניק משקל אף לשאלה על מה נסב הסכסוך. בעניין זה, ככל שלסכסוך השפעה עמוקה יותר על סוגיות ליבה בציבור הישראלי, כך יגבר העניין הציבורי. כמו כן, לפרסומים הנוגעים לסכסוכי שליטה באמצעי תקשורת יש ערך גבוה מבחינת העניין הציבורי מאחר והתקשורת היא מוצר בסיסי בחייו של אדם ממוצע.
באשר ליחס שיש ליתן לאמירות שנאמרו תוך כדי סיכסוך עסקי קבע השופט פוגלמן: "כאשר ברור מתוכן הפרסום כי מקורו בדברי הצד השני, דומה שיש יסוד להנחה כי הקורא הסביר מתייחס בחשדנות-מה לטענות שנשמעו, וזאת בהינתן מיהות הדובר ועמדתו במסגרת הסכסוך. מכאן נובע כי בפרסום בנסיבות אלו – כאשר הדברים מובאים כלשונם מפי יריבו למחלוקת עסקית – החשש לפגיעה בשמו הטוב של אדם נחלש".
בהמשך אף הרחיב השופט פוגלמן ופרט את הדרך שבה יש למדוד דברים הנאמרים אגב סכסוך עסקי: " נראה לי כי בבואנו להעריך את מידת הפגיעה שהסב פרסום פלוני שעניינו סכסוך עסקי, שומה עלינו לבחון ראשית, את מידת החומרה של הביטוי הפוגעני; שנית, את האופן שבו מתואר הסכסוך בין הצדדים – כלום הוצגו עמדות הצדדים הרלוונטיים או שמא הוצגה לקורא תמונה חד-צדדית של היריבות; יש לקרוא את כל הכתבה שמדובר בה ואין להסתפק בציטוט חלקי-כתבה אשר אפשר יש בהם, כשהם לעצמם, לשון הרע… ושלישית, את השאלה אם ניתן דגש ל"אקלים" הסכסוכי שבו מצויים הצדדים".
לאחר בחינת האיזון כאמור, מסקנת בית המשפט הינה כי יש להקטין באופן ניכר את הפיצוי שפסק בית המשפט המחוזי ולהעמיד את סכום הפיצויים לטובת המשיבים על סך של 220,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, וזאת לאחר שמצא כי לא נגרם למשיבים נזק ממוני.
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לקריאת הצעת החוק המלאה לחץ כאן.
