בית המשפט העליון קבע לאחרונה (30.05.2018) כי בתי המשפט לתביעות קטנות הדנים בתביעות "ספאם", ידרשו במקרים המתאימים לבחון את תחולתו של חוק הספאם על הודעות הנשלחות ברשתות החברתיות, ובמקרים מתאימים אף להחיל את הוראותיו על הודעות בין "חברים".
השופטת דפנה ברק ארז קבעה במסגרת החלטה שנתנה, כי פרשנות לפיה החוק אינו חל כלל על הודעות בפייסבוק עלולה להוביל לתוצאה לא רצויה, לפיה אדם המבקש מאדם אחר מפורשות לחדול משליחת הודעות פרסומיות, לא יהיה כפוף להסדרים הקבועים כיום. עם זאת, הוסיפה השופטת כי "על-מנת להימנע מתוצאה בלתי-רצויה בכיוון ההפוך – דומה כי הקביעה איזו הסכמה לקבלת מסרים ברשת הפייסבוק תיחשב למפורשת, צריכה להיות מושפעת ממאפייניה של הרשת".
ביהמ"ש העליון ציין כי שתי השאלות שהוצגו בקשר לפייסבוק וחוק הספאם – האם יש להתייחס להודעה בפייסבוק כ'הודעה אלקטרונית', ומה נחשבת 'הסכמה מפורשת' בפייסבוק, קשורות זו בזו, וכי קביעה שהחוק אינו חל על פייסבוק בעייתית בימים אלה, אך כך גם קביעות גורפות שאומרות כי קבלת הצעת חברות אינה מהווה הסכמה.
למרות זאת, העליון נמנע מלהכריע סופית בשאלת היישום של חקיקת הספאם בהקשרן של רשתות חברתיות, בין היתר היות שהיריעה המשפטית והעובדתית לא נפרסה בתיק הספציפי שהגיע אליו במלואה.
(רע"א 3599/18)
