העברת מידע עסקי שלילי – בניגוד להוראות חוק שרותי נתוני אשראי – לשון הרע.

הפצה של מידע עסקי שלילי לא מבוסס עלתה לאחרונה (12.01.14) לחברת BDI סכום של 25,000 ₪, פיצוי בגין הוצאת לשון הרע שנובעת מכך, במסגרת  פסק דין שניתן בבית משפט השלום בהרצלייה, על ידי השופטת חנה קלוגמן.

התובע, שמואל גרעמי, טען בבית המשפט כי חברת BDI גרמה לו נזקים כלכליים בכך שמסרה לחברת כרטיסי האשראי מידע שלילי עליו, עת שפנה להנפקת כרטיס אשראי, בעקבות דרישת תשלום של 180 ₪, שלא שולמה על ידי התובע.

הנתבעת, חברת BDI טענה כי מדובר בתביעת סרק, שמקורה בטעות ברישום פרטי כרטיס האשראי של התובע. מאחר שהתובע שהה בחו"ל, ולא דאג לשנות את פרטי כרטיס האשראי לכזה הפעיל, השתלשלות העניינים יצאה משליטתה של הנתבעת. עוד טענה הנתבעת כי פעלה בתום לב, ואם נעשה עוול, הרי שנעשה בשוגג.

בית המשפט לא קיבל את טענות BDI וקבע כי העברת מידע עסקי שלילי מהווה לשון הרע מתוקף היותו מידע שלילי. השאלה שנבחנה בהמשך לכך הייתה, האם עומדת לנתבעת הגנה מתוקף סעיף 39 לחוק נתוני אשראי, שתפטור אותה מאחריות לפי חוק איסור לשון הרע.

מעיון בחוק, עולה התמונה הבאה: אם בעל רישיון למסור נתוני אשראי, פועל בהתאם להוראות חוק נתוני אשראי, בצורה דווקנית, הרי שגם אם הוא מעביר נתונים שליליים בהם יש כדי פגיעה, לפי חוק איסור לשון הרע, קיימת לו חסינות.

לפיכך, כל שנותר לבית המשפט הוא לבדוק האם פעולות החברה נעשו בהתאם להוראות החוק. הנתבעת, קבלה את המידע השלילי, ומיד העבירה אותו לחברת האשראי, מקום שהחוק מחייבה להמתין 7 ימי עסקים לפחות, על מנת שתוכל לקבל גם מידע חיובי עבור הלקוח. בפועל, המידע השלילי נשלח באותו היום שהוא התקבל, מבלי שהנתבעת פעלה בהתאם להוראות החוק.

הנתבעת טענה, כי המידע החיובי נתקבל אצלה רק לאחר 12 ימי עסקים, כך שבכל מקרה, גם אם הייתה ממתינה 7 ימי עסקים, עדיין לא היה בנמצא מידע חיובי עבור הלקוח ואז היה נשלח רק מידע שלילי. השופטת קלוגמן דחתה את טיעוני הנתבעת ונימקה, שהמתנה של 7 ימי עסקים אינה רק המתנה טכנית, אף לא במקרים שידוע כי מידע חיובי לא יתקבל בתוך תקופת ההמתנה. מאחר שהחוק מקנה הגנה על עבירה בגין איסור לשון הרע, זה הרוצה ליהנות מהחסינות שבכוחו להעניק, עליו להיצמד להוראות החוק בדווקנות.

לסיכום, פסק בית  המשפט פיצויים, ללא הוכחת נזק, על סך של 25,000 ₪ וכן 9,000 ₪ שכ"ט והוצאות. השופטת קלוגמן בחרה שלא לפסוק את הפיצוי הסטטוטורי המלא הקבוע בחוק איסור לשון הרע (50,000) מאחר שלא פנה התובע לנתבעת בכתב, להסיר את המידע השלילי, אלא רק בעל פה, ובכך ישנה רשלנות תורמת.

לקריאת פס"ד המלא יש ללחוץ כאן

הערה:
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

התקנות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי – תחולה גם על מאגר מעורב

שנת 2025 תהיה שנה עתירת שינויים בדיני הפרטיות של ישראל. השינוי העיקרי שייכנס לתוקפו באוגוסט הוא העדכון המקיף לחוק הגנת הפרטיות, עליו ניתן לקרוא בהרחבה ...

מערך הסייבר הלאומי – נטילת טביעת אצבע לזיהוי נפגעים וחללים בעקבות ה-7 לאוקטובר

דו"ח חדש שפורסם על ידי היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ממליץ על שימוש בטביעות אצבע לצורך זיהוי פצועים וחללים באירועי רב נפגעים. לפי ההמלצה ...

מי ישמור על הסודות שלנו לאחר המוות? הצעה לתיקון לחוק הגנת הפרטיות

בעקבות רצף האירועים שהחל ביום ה-7 לאוקטובר 2023, נפגשו ישראלים רבים עם השאלות הקשות: מה דינם של הנכסים הדיגיטליים של אהובינו שלא איתנו עוד? ומה ...

הרשות להגנת הפרטיות חושפת: ליקויים חמורים בקרב מגזר בתי החולים

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.9.24) דוח פיקוח רוחב שערכה ב-28 בתי חולים בישראל, הכוללים גם מרכזים לטיפול יום ובתי חולים פרטיים. בשנים האחרונות, חלה ...
דילוג לתוכן