הסייבר מגיע לכנסת. הצעת חוק פרטית שהונחה על שולחן הכנסת לאחרונה (25.05.2015), מתעדת לעסוק בחובות שיש להטיל על גורם שמאגרי המידע שלו נפרץ. במסגרת ההצעה, אשר נוסחה על-ידי חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני, מוצע כי בעל מאגר מידע או מחזיק במאגר מידע שנפרץ, יחויב להודיע על כך לבעל המידע וכן לרשם מאגרי המידע "בהקדם האפשרי", כלשון ההצעה.
הצעת החוק מציעה לתת בידו של רשם מאגרי המידע סמכויות להטיל עיצומים כספיים על כל גורם שלא ימלא אחר ההוראה שתיקבע ואילו גובהם של אלו ייקבע על-פי מפתח שיקבע שר הפנים. נוסף על כך, יהא על הרשם להודיע לבעל מאגר המידע אודות החלטתו, ובה הלה יפרט את כלל המידע שברשותו אודות הפריצה, סכום העיצומים שקבע, התקופה בה יש לשלמם וכן את העובדה שלבעל מאגר המידע עומדת הזכות לטעון את טענותיו בפני הרשם. כמו כן, לבעל מאגר המידע אף עומדת האפשרות לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים על החלטתו על ההחלטה שניתנה בעניינו. יצוין, כי המונח "פריצה" כמובנה בהצעת החוק – הינה כל חדירה למאגר מידע שלא על ידי מי שהורשה לכך, באופן החושף מידע ממאגר המידע לידיעתו של מי שלא הורשה לכך או לציבור הרחב.
כידוע, החל משנת 2006, סמכויותיו של רשם מאגרי המידע נתונות בידי ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט), וההצעה, ככל שתתקבל, תרחיב את סמכויותיו ותסמיך אותו לעניינים שמהותם פריצה למאגרי מידע.
הצעת חוק זו מונחת בפעם השלישית על שולחן הכנסת, זאת לאחר שהצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה, אולם אלו הוסרו כתוצאה מהתנגדות ועדת השרים לענייני חקיקה. חלקים מההצעה אף נכללו בטיוטת ’תקנות אבטחת מידע’ אשר רמו"ט הוציאה בשנת 2012, אולם זו לא קודמה לכדי תקנות בתוקף.
סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
לקריאת הצעת החוק המלאה לחץ כאן.
