וועדת החוקה, חוק ומשפט, בשיתוף וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אישרו (18.07.2018) לקריאה שנייה ושלישית את “חוק הפייסבוק”. על-פי הצעה זו, בית המשפט יהיה רשאי לתת צו לפלטפורמות אינטרנט כגון פייסבוק, גוגל או טוויטר, להסיר תכנים המהווים עבירה שיש בה סכנה לביטחונו של אדם או לביטחון המדינה. ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת נדחתה למושב החורף הקרוב.

על פי הצעת החוק, אשר אושרה בינואר 2017 בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו להסרת תכנים מסיתים מהרשת. הצו כאמור יוכל להינתן בהתקיים שני תנאים: כאשר הפרסום הוא עבירה פלילית וכאשר ישנה אפשרות ממשית שבהמשך הפרסום מתקיים סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחונה של המדינה. כמו כן, נקבע כי במקרים דחופים בית המשפט יהיה מחויב לקבל החלטה בתוך 48 שעות לכל היותר.

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הסביר בדיון בוועדה המשותפת כי “למרות שהסתה עלולה להביא לטרור, עדיין פייסבוק וחברות אינטרנט אחרות אינן נענות לכל פניות המשטרה להסיר תכנים מסיתים, ולעיתים נדרש זמן רב עד להסרת התוכן המסית. לכן, החוק החדש הכרחי בכדי להעניק את הכלים לפעול מיידית להסרת תכנים שעלולים לגרום למעשי טרור ואף רצח”.

גם שרת המשפטים, איילת שקד, צידדה בגישתו של השר ארדן ואמרה בדיון כי “תשמח להמשיך ולקדם חוק בעל חשיבות כה רבה במאבק כנגד ההסתה ברשת, הסתה שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות ומסוכנות”.

במהלך הליך אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית עלו שוב המחלוקות בקשר אליו. מצד אחד עלתה הטענה כי שיתוף הפעולה עם רשתות חברתיות אמור לסייע בצמצום פרסומים מסיתים, העולים מדי יום לרשת, ועשוי להעביר מסר חברתי ברור כי המדינה אינה סבלנית עוד לקריאות לאלימות.

עם זאת, יש דעה אחרת גורסת כי חובתה של מדינת ישראל – כמדינה דמוקרטית – להגן על חופש הביטוי ולאפשר לאזרחים להביע ביקורת חופשית ברשת. מכאן שנוסחו הנוכחי של החוק מאפשר פרשנות רחבה באשר לפגיעה בחופש הביטוי וצנזורה של דעות שונות שעלולות לגרום להסתה.

באספקלריה של הגנת פרטיות ושמירה על חופש הביטוי, כנגזרת של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, טוענים מתנגדי החוק כי חוק זה עלול להפוך את הרשויות בישראל לצנזוריות של הרשת, ללא קשר לסכנה ביטחונית. מכאן, ראוי שיהיו הנחיות ברורות ומפורטות לגבי מה מותר ואסור. כך תימנע פגיעה על בסיס פרשנות רחבה או מקלה, והכל לפי צורכי המדינה וראות עיניה של המערכת. 

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.