הסוף להסתה ברשת? חוק הפייסבוק אושר לקריאה 2 ו-3

וועדת החוקה, חוק ומשפט, בשיתוף וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אישרו (18.07.2018) לקריאה שנייה ושלישית את "חוק הפייסבוק". על-פי הצעה זו, בית המשפט יהיה רשאי לתת צו לפלטפורמות אינטרנט כגון פייסבוק, גוגל או טוויטר, להסיר תכנים המהווים עבירה שיש בה סכנה לביטחונו של אדם או לביטחון המדינה. ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת נדחתה למושב החורף הקרוב.

על פי הצעת החוק, אשר אושרה בינואר 2017 בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו להסרת תכנים מסיתים מהרשת. הצו כאמור יוכל להינתן בהתקיים שני תנאים: כאשר הפרסום הוא עבירה פלילית וכאשר ישנה אפשרות ממשית שבהמשך הפרסום מתקיים סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחונה של המדינה. כמו כן, נקבע כי במקרים דחופים בית המשפט יהיה מחויב לקבל החלטה בתוך 48 שעות לכל היותר.

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הסביר בדיון בוועדה המשותפת כי "למרות שהסתה עלולה להביא לטרור, עדיין פייסבוק וחברות אינטרנט אחרות אינן נענות לכל פניות המשטרה להסיר תכנים מסיתים, ולעיתים נדרש זמן רב עד להסרת התוכן המסית. לכן, החוק החדש הכרחי בכדי להעניק את הכלים לפעול מיידית להסרת תכנים שעלולים לגרום למעשי טרור ואף רצח".

גם שרת המשפטים, איילת שקד, צידדה בגישתו של השר ארדן ואמרה בדיון כי "תשמח להמשיך ולקדם חוק בעל חשיבות כה רבה במאבק כנגד ההסתה ברשת, הסתה שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות ומסוכנות".

במהלך הליך אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית עלו שוב המחלוקות בקשר אליו. מצד אחד עלתה הטענה כי שיתוף הפעולה עם רשתות חברתיות אמור לסייע בצמצום פרסומים מסיתים, העולים מדי יום לרשת, ועשוי להעביר מסר חברתי ברור כי המדינה אינה סבלנית עוד לקריאות לאלימות.

עם זאת, יש דעה אחרת גורסת כי חובתה של מדינת ישראל – כמדינה דמוקרטית – להגן על חופש הביטוי ולאפשר לאזרחים להביע ביקורת חופשית ברשת. מכאן שנוסחו הנוכחי של החוק מאפשר פרשנות רחבה באשר לפגיעה בחופש הביטוי וצנזורה של דעות שונות שעלולות לגרום להסתה.

באספקלריה של הגנת פרטיות ושמירה על חופש הביטוי, כנגזרת של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, טוענים מתנגדי החוק כי חוק זה עלול להפוך את הרשויות בישראל לצנזוריות של הרשת, ללא קשר לסכנה ביטחונית. מכאן, ראוי שיהיו הנחיות ברורות ומפורטות לגבי מה מותר ואסור. כך תימנע פגיעה על בסיס פרשנות רחבה או מקלה, והכל לפי צורכי המדינה וראות עיניה של המערכת. 

שתפו את הפוסט:

Facebook
Twitter
LinkedIn

התקנות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי – תחולה גם על מאגר מעורב

שנת 2025 תהיה שנה עתירת שינויים בדיני הפרטיות של ישראל. השינוי העיקרי שייכנס לתוקפו באוגוסט הוא העדכון המקיף לחוק הגנת הפרטיות, עליו ניתן לקרוא בהרחבה ...

מערך הסייבר הלאומי – נטילת טביעת אצבע לזיהוי נפגעים וחללים בעקבות ה-7 לאוקטובר

דו"ח חדש שפורסם על ידי היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי ממליץ על שימוש בטביעות אצבע לצורך זיהוי פצועים וחללים באירועי רב נפגעים. לפי ההמלצה ...

מי ישמור על הסודות שלנו לאחר המוות? הצעה לתיקון לחוק הגנת הפרטיות

בעקבות רצף האירועים שהחל ביום ה-7 לאוקטובר 2023, נפגשו ישראלים רבים עם השאלות הקשות: מה דינם של הנכסים הדיגיטליים של אהובינו שלא איתנו עוד? ומה ...

הרשות להגנת הפרטיות חושפת: ליקויים חמורים בקרב מגזר בתי החולים

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה לאחרונה (15.9.24) דוח פיקוח רוחב שערכה ב-28 בתי חולים בישראל, הכוללים גם מרכזים לטיפול יום ובתי חולים פרטיים. בשנים האחרונות, חלה ...
דילוג לתוכן