הנציבות האירופית פרסמה לאחרונה (16 באפריל) ממצאים ראשוניים המשרטטים את הצעדים שחברת אלפאבית (חברת האם של גוגל) תידרש לנקוט כדי לציית לחוק השווקים הדיגיטליים (DMA). המהלך, שנועד לצמצם את הריכוזיות בשוק הדיגיטלי, מחייב את גוגל – המוגדרת כ-"Gatekeeper" – לשתף נתונים אנונימיים ממנוע החיפוש שלה עם מתחרים. מטרת ההנחיה היא לאפשר לשחקנים קטנים ולחברות צד שלישי לשפר את שירותיהם ולהתחרות בתנאים הוגנים.
במרכז המתווה עומד "עקרון השוויון" (Parity principle), המחייב את גוגל להעניק למתחרותיה גישה לנתונים באותה רמת פירוט ואיכות שהיא עצמה אוספת. הנתונים יהיו זמינים לכל ספק מנוע חיפוש מקוון (OSE) הפועל באירופה, כאשר הנציבות הבהירה כי גם מפתחי צ'אטבוטים מבוססי AI יזכו לגישה זו, ללא אפשרות של אלפאבית להחריגם. כעת פתוח המהלך להתייעצות ציבורית עד ה-1 במאי, לקראת קבלת החלטה סופית ומחייבת ביולי הקרוב.
היקף המידע שיועבר למתחרים נרחב במיוחד: גוגל תספק נתוני שאילתות מלאים – כולל טקסט החיפוש, תיקוני שגיאות, מיקום המשתמש ושפת הממשק – מכלל הפלטפורמות שלה (Chrome, Lens, Gemini ועוד). בנוסף, ישותפו נתוני הקלקות ודירוגים, המפרטים אילו תוצאות הוצגו, היכן דורגו בדף התוצאות, וכמה זמן שהה המשתמש בכל קישור. מדובר למעשה ב"ארגז הכלים" המלא המאפשר לגוגל לשכלל את האלגוריתם שלה מדי יום.
כדי להבטיח את פרטיות המשתמשים, גוגל תחויב לבצע אנונימיזציה מחמירה, הכוללת הסרת מזהים ישירים (שמות וכתובות IP) והשמטת נתוני זמן ומיקום מדויקים. החברות המקבלות את המידע יוגבלו בשימושו: ייאסר עליהן לנסות לזהות משתמשים או להצליב את המידע עם מאגרים פרסומיים. הגישה תותנה במעבר ביקורות אבטחה חיצוניות (ISAE 3000) ושמירת המידע לתקופה מוגבלת של עד 13 חודשים בלבד.
באשר למודל העסקי, גוגל תורשה לגבות תשלום על הגישה לנתונים, אך זה יתבסס על "עלויות תוספתיות" בלבד בתוספת תשואה סבירה על ההון. במטרה לעודד חדשנות, עסקים קטנים ובינוניים ייהנו מהגנות מיוחדות ופטור מתשלום חריג, בעוד שמול תאגידי ענק תוכל אלפאבית לנהל משא ומתן מסחרי, כל עוד הוא עומד בתנאים הוגנים ולא מפלים (FRAND).
