נושא המצלמות במרחב הציבורי אינו חדש בנוף שלנו כבר מספר לא קטן של שנים. מנגד, החקיקה הקשורה לנושא, הינה חקיקה מיושנת שהתקבלה בשנת 1981. לא במקרה מעלה הנושא לא מעט שאלות. כאשר מגיע הנושא למקום העבודה, השאלות מורכבות יותר, פרי המתח שנוצר בין רצונו של המעסיק להסדיר את התנאים במקום העבודה בהתאם להשקפת עולמו מול זכותו של העובד לפרטיות גם במקום עבודתו. טיוטת הנחיה חדשה, שהוציאה לאחרונה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט), אמורה לתת את התשובה בעניין. אלא שטיוטת ההנחיה, כמו שהיא מנסה לשים הגבלות שונות שיגנו על העובדים, קובעת גם לא מעט הגבלות על האפשרות של האזרח הפשוט להשתמש במצלמות ככלי יעיל במקרים שונים. אם כן, מהן זכויות העובדים וזכויות המעסיקים בכל הקשור למצלמות במקום העבודה, כפי שמפרטות ההוראות החדשות?
בטיוטת ההנחיה, מדגישה רמו"ט כי שימוש במצלמות נסתרות או כאלה שהותקנו ללא ידיעת העובד, אסור למעט במקרים יוצאי דופן במיוחד. שימוש במצלמות במקום העבודה יכול להיעשות, על פי טיוטת ההנחיה, בכפוף לדרישות הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות. על מעסיק במקום העבודה לקבוע מדיניות מפורשת ומפורטת לשימוש בטכנולוגיות מידע ולהודיע על כך לעובדים. לא ניתן לקבל הסכמה עקרונית וכללית מהעובד לצילום במקום העבודה, אלא יש לעדכן אותו על מיקומה המדויק של כל מצלמה ומצלמה. אסור לצלם בחדרי שירותים או מקלחות, במשרדו של העובד (גם אם הוא חולק אותו עם אחרים) או באזורי מנוחה. מנגד אפשרי לצלם באזורים ציבוריים, כגון מסדרונות.
דגש מיוחד ניתן בטיוטת ההנחיה לכך, שעל המעביד לקבוע מראש את המטרה לשמה מותקנת המצלמה וכי על מטרה זו להיות סבירה ולשרת מטרה שלא ניתן להגשים אותה בדרך אחרת, פוגענית פחות בפרטיות העובדים. המטרה הזו תהיה בדרך כלל אבטחה ובטיחות. במקרים מתאימים תתקבל מטרה כגון הגנה מפני טרור במזון, בכל הקשור לאותם מפעלים בהם יש קו ייצור של מוצרי מזון וקיים צורך להגנה מפני ניסון להטמין רעל במזון מתוך כוונה לפגוע בחברה, בציבור או בשניהם גם יחד. עוד נקבע בטיוטת ההנחיה כי שימוש בתוצרי הצילום שלא למטרה שנקבעה מראש לצילום, יהיה אסור.
כלומר, על פי הנהלים המפורטים, היה ומצלמה תקלוט עובד מועל בתפקידו, למשל עובר עברת משמעת קשה ולעיתים אפילו גונב, לא ניתן יהיה לעשות שימוש בתוצרי הצילום, אפילו לא לצורך ייזום דיון משמעתי עם אותו עובד, שלא לדבר על הליך פיטורין. זאת לאור הקביעה כי לא ניתן לעשות שימוש בתוצרי הצילום שלא למטרת הצילום שנקבעה מראש. עוד עולה מטיוטת ההנחיה ומהאיסור לעשות שימוש במצלמה נסתרת, כי הורים לילדים המשאירים אותם בביתם תחת השגחת מטפלת או ילדים להורים מבוגרים אשר הוריהם מצויים תחת השגחת מטפל, לא יוכלו להתקין מצלמה נסתרת בביתם או בית ההורים כדי לבדוק אם המטפל לא נוהג עם הילדים או ההורים הקשישים באלימות, גם אם יש להם חשד סביר לכך. זאת שכן ההורים או ילדיהם של אותם קשישים, הם למעשה המעסיק של אותו מטפל או מטפלת ובתוקף מעמדם זה, לא יוכלו לעשות שימוש במצלמה נסתרת.
רמו"ט עצמה מודעת למורכבות הנושא ולכך, שכמו שטיוטת ההנחיה מנסה לפתור בעיות, היא מעלה לא מעט חדשות. מהסיבה הזו הם הוציאו את טיוטת ההנחיה להערות הציבור, שיתקבלו עד אחרי החגים ולאחר מכן, כך מובטח, תצא ההנחיה המחייבת, לאחר שכל אותן הערות יילקחו בחשבון.
כך או כך, אין ספק שיש לברך על יוזמת רמו"ט לעשות סדר בנושא, במיוחד על רקע שתיקתו המעוררת תמיהה של המחוקק ביחס לכך. עם כל החשיבות הרבה שיש בהוצאת הנחיות המסדירות את הנושא על-ידי הרשות האמונה על שמירת הזכות לפרטיות בארץ, ראוי היה שנושא פרוץ כל כך לפרשנות, יוסדר בחקיקה, במקום שנמצא עצמנו מפרשים הוראות חוק, שחוקקו לפני 35 שנה, במציאות חיים אחרת לגמרי.
